כלכלוג

1. הסכנה האורבת באג"ח מוניציפלי - חלק גדול משוק האג"ח בארה"ב מורכב מאג"ח של ערים ומדינות, אשר הפכו תזרים מזומנים שוטף להכנסה חד-פעמית באמצעות איגוח. אלא שהמשבר הנוכחי, הביא לירידה חדה בהכנסות ממיסים של ערים, רשויות ומדינות בתוך ארה"ב. חלקן על סף פשיטת רגל, ולמרות זאת, אזרחים רבים ממשיכים ורוכשים אגרות אלו, מתוך הנחה שהממשל הפדראלי לא יאפשר פשיטת רגל שכזו. מאמר בנושא מתוך BusinessWeek מציג את הסכנות הטמונות באפיק השקעה זה.

2. אירופה מסתכנת בשפל גדול נוסף - מאמר חשוב מן הכלכלן לשעבר של קרן המטבע העולמית, Prof. Simon Johnson, מתוך הבלוג The Baseline Sceinario, אשר עוסק בקשיי ההתמודדות של מדינות האיחוד האירופי בכל הקשור במשבר ב-יוון. מדוע קרן המטבע איננה יכולה או מוזמנת לעזור במקרה הנוכחי, ומה ההשלכות של התפתחות המשבר.

לנוכח הגרעונות התקציביים התופחים של הממשלות ברחבי העולם, נדרשות רבות מהן לבצע קיצוצים גם בכוחות הצבאיים שלהן. אובמה כבר הודיע על הקפאה של חלק מן התקציבים למשרד ההגנה, וכעת מתברר שגם משרד ההגנה הבריטי נדרש לקצץ סכום ענק של מעל 30 מיליארד פאונד.

מאמר מסוף השבוע ב-Daily Mail הבריטי משווה בין הצבאות המובילים בעולם, ומציג את הדילמות שעומדות בפני ראשי הצבא הבריטי (איחוד זרועות, צמצום תוכניות הצטיידות וכו').

נדמה שרק בישראל, הצבא חסין מפני קיצוצים שכאלה. הגירעון זינק אל מעל 5%, יחס החוב לתוצר מתקרב ל-80%, ועדיין הצבא בישראל גדול אפילו על בריטניה וצרפת.

מצורף פוסט של מאזור התגובות של המגאזין The Economist.

הפוסט נכתב בעקבות הצגת התקציב לשנת 2011 ע"י הנשיא אובמה, ויותר מכל מעיד על התסכול של האוכלוסיה מחוסר התוחלת של מעשי הממשל. כאמור, התקציב הפדרלי מניח גידול נוסף בגירעון של 2 טריליון דולר עד שנת 2019, בעקבות תוכניות החילוץ והתמריצים השונות. בנוסף, חלק משמעותי מן הגידול בגירעון נובע מטעויות בהנחות היסוד של כלכלני הממשל בדבר גביית המיסים, אשר ככל הנראה צונחת מחודש לחודש.

הכותב מתלונן על כך שלמרות הגידול המטורף בחובות המדינה, לא ניתן להצביע על שום הישג בפעילות הממשל לטובת הכלכלה. האבטלה איננה יורדת, מחירי הבתים ממשיכים לרדת, שיעור העיקולים ממשיך לעלות ומצב האזרחים רק מורע יותר ויותר.

הפוסט האמור, מצטרף למגמת הירידה בתמיכה בנשיא, ובחוסר האמון בפעולות הממשל וה'פד'. מגמה זו צפויה להעמיק ככל שהכלכלה הריאלית תציג ביצועים גרועים מן הציפיות, אשר כיום נמצאות ברמת שיא.

1. סוחרים בשוק הקמעונאי בדאון טאון לוס אנג'לס החליטו למרוד ולא לשלם את שכר הדירה לחודש פברואר. לטענתם הפעילות העסקית התדרדרה משמעותית, ולכן אין הם רואים חובה לעמוד בהתחייבויות הקודמות שלהם, לרבות חוזי השכירות עליהם חתמו בשנתיים האחרונות.

2. ממשלת ארה"ב החליטה לשנות את חוקי המשחק בשוק ההון, כשהיא מודיעה מידי יום על תוכניות הצלה למערכת הפיננסית ומשנה את התנאים של ניירות ערך שונים. בעיני המשקיע הסביר, אין ביטחון כיום לגבי מידת העמידה של הממשלה מאחורי התחייבויות הבנקים שהולאמו דה-פקטו (סיטי, בנק אוף אמריקה…), ובוודאי שאינו יודע האם ההתחייבות המשפטית שמופיעה בתשקיף עדיין אקטואלית.

3. כחלק מן הצורך לקצץ בתקציב, החליטה מדינת אורגון בארה"ב לקצץ את תקציב בתי המשפט בצורה משמעותית. בכדי לעמוד בהחלטה זו, החליט מנהל מערכת בתי המשפט לצמצם את הימים בהם פועלים בתי המשפט וכך להקטין את ימי השכר המשולמים לשופטים ולעובדים. פעולה זו תגרום מן הסתם לעיכוב בהתנהלות המשפטית ולפגיעה באזרחים הממתינים לבירור עניינם.

4. קבוצת דלק התנערה בשנתיים האחרונות משני הסכמים חתומים בטוענות שונות. במקרה הראשון מדובר בעסקת הנדל"ן הענקית מול ילמולי השוויצרית, ואילו במקרה השני היא מנסה להתנער מהסכם רכישת בית ההשקעות אקסלנס באמצעות הפניקס. במקרה נוסף ניסתה דלק נדל"ן להתנער מחלק מתשלום האג"ח למשקיעים, אולם בסופו של יום נסוגה עקב לחץ השוק והתקשורת.

5. מקרים אלו ואחרים מציגים מגמה של הרעת הנורמות העסקיות בישראל וארה"ב. ככל שגוברת התעוקה הכלכלית, נוטים בעלי עסקים, ואפילו ממשלות, להתנער ממחויבויות חוקיות, אשר נטלו על עצמם בימים "ירוקים" יותר. כשבנוסף על כך, מערכת המשפט מרעה את רמת השירות, עולה החשש שהמפולת הנוכחית תיצור סיכון סיסטמי עמוק מעבר לקשיים הכלכליים הברורים.

משברים מסוג שכזה מגבירים את תחושת היאוש, ונוצרת נטייה למציאת פתרונות הכוללים שימוש באלימות.