כלכלוג

מרבית המשקיעים בוחנים את מנהל ההשקעות שלהם ביחס למדדי השוק הרלוונטים. גם מנהלי ההשקעות בוחנים את עצמם ביחס ל-Benchmark האובייקטיבי הזה. במשך שנים חינכו אותנו האקדמיה והעיתונות הכלכלית שלא ניתן להכות את השוק. מאמרים ומחקרים רבים נכתבו על כך, שרק יחידי סגולה מצליחים להכות את השוק, ולכן מנהל השקעות "מנצח" הוא זה שלאורך זמן מצליח להשיג תשואות גבוהות מן המדדים הרלוונטים, ובז'רגון - "מכה את השוק".


אלא, שההתבוננות על ביצועי מנהל ההשקעות דרך פריזמה זו היא מוטעית. המפולת האחרונה הוכיחה לנו את השגיאה המחשבתית בגישה זו, מן הסיבות הבאות:

1. אם מנהל השקעות אמור להכות את השוק כאשר הוא עולה, הרי שעליו לעשות זאת גם כאשר הוא מתרסק. אלא, שכאשר השוק מתרסק מעל ל-50%, ומנהל ההשקעות מפסיד 40% ויותר מערך הפורטפוליו המנוהל (ועדיין "מכה את השוק"), הלקוח מאבד חלק משמעותי מנכסיו, ובמקרים מסויימים אינו יכול להתאושש מצניחה שכזו.
2. כמו שבשוק המטבעות, לצמד שקל/דולר יש אפשרות לעלות ולרדת, כך גם בשווקי המניות. מדוע מצפים המשקיעים ממנהל ההשקעות שלהם להרוויח רק בשוק עולה, בעוד שכאשר השוק יורד, הם "מבינים את המצב" ומבקשים להפסיד פחות מן השוק?  יתרה מכך, העובדה שישנם היום מכשירים פיננסיים מגוונים (שורט לסוגיו) אמורה לשרת את מנהל ההשקעות במטרתו להרוויח כסף עבור לקוחותיו גם כאשר שוק המניות יורד.
3. שווקי ההון עולים ויורדים בכל פרק זמן שנבחן אותם (שעות, ימים, חודשים…). האם מנהל השקעות שמצליח להכות את השוק בפרק זמן של שנה, ונכשל בפרק זמן של שנתיים הוא מנהל השקעות "מנצח" או "רגיל"?
4. בנוסף עולה השאלה הכמותית. האם מנהל השקעות שמצליח להשיג תשואה של פרומיל מעל תשואת השוק הוא-הוא "האחד"? ואולי נדרש להכות את השוק ב-10%?

לטעמי, מנהל השקעות מוצלח אמור להבחן על בסיס 2 עקרונות:


1. היכולת לשמור על הכסף, כלומר, להפסיד בצורה מיזערית, כאשר הוא טועה.
2. היכולת להרוויח כסף, כלומר, עודף תשואה ריאלית מעבר לעלויות הניהול והתפעול של תיק ההשקעות.


משקיע שמצא מנהל שכזה, התברך במנהל השקעות מנצח.

היום פורסם באתר Chartoftheday.com הגרף המצורף.

כל משקיע ארוך טווח צריך לזכור היטב את האינפלציה בבואו להקצות את כספו לאפיקים השונים. כפי שניתן לראות בגרף, גם לאחר הראלי האחרון של כ-40% בדאו ג'ונס, התשואה הריאלית של המדד מאז השיא ב-1966 או מאז השיא ב-1929 הינה פחות מ-1%!!!בנוסף, יש לזכור שתשואה זו הינה ברוטו, לפני עמלות ומס….

משקיעים נוטים לבחון את ביצועיהם (או ביצועי מנהל ההשקעות שלהם) אל מול מדד היחוס הרלוונטי, ושוכחים את האינפלציה. על המשקיע הסביר, לשנות את שיטת החשיבה והציפיות שלו לגבי תיק ההשקעות ארוך הטווח שלו.

במקום לחלום על "המכה" שתהפוך אותו עשיר, עליו לתכנן את השקעותיו כך שיניבו לו תשואה ריאלית נטו של 3% ומעלה. בשיטה זו גם יצליח לשמר את ערכו של כספו, גם יצליח להפיק תשואה מכובדת מאוד, וכפי שכבר ראינו, יכה את מדדי היחוס לאורך זמן.

המשבר הנוכחי הביא לפגיעה משמעותית באחד מאפיקי ההשקעה העיקריים של מרבית האזרחים – החיסכון הפנסיוני. אפיק זה, בו מנוהלים עשרות מיליארדי שקלים, ואשר עתיד להשפיע בצורה מהותית על אורח החיים כמעט ואינו נדון בתקשורת, ובוודאי שאינו מקבל את תשומת הלב הראויה של גברת כהן.

במהלך 2008 הפסידו קרנות הפנסיה כ-11% מן ההון שנצבר בהן (לפי נתוני מערכת פנסיה-נט של משרד האוצר). קופות הגמל והפוליסות המשתתפות ספגו הפסדים גבוהים יותר, אשר חלקם הגיעו מעל 30%.

בנוסף על הפגיעה שכבר התרחשה חל שינוי טעמים ברור של מנהלי ההשקעות בגופים אלו: משקלן של אגרות החוב הממשלתיות הסחירות הוכפל, וזאת למרות שהתשואה עליהן ירדה קרוב ל-0% בשנה בחלק מן הסדרות הצמודות למדד.

בנוסף, משקלן של האג"ח הקונצרניות והמניות ירד עד כדי 50%. התשואה על האג"ח הקונצרניות עלתה עקב הירידות בשנה שעברה, אולם עקב שנאת הסיכון, אשר התגברה בחדות בקרב מנהלי ההשקעות, נמכרו רבות מהן וצומצמה החשיפה אליהן.

שינוי טעמים זה הביא לכך שבשנים הקרובות אנו צפויים לתשואה נמוכה מאוד על תיק ההשקעות הפנסיוני שלנו. חלק מן החוסכים יאלצו להמתין כעשור שלם עד שיוכלו לשוב לרמת החיסכון שהיתה להם ערב המשבר. המבוגרים שבינינו, אשר קרובים למועד היציאה לגמלאות, לא יחזרו לאותה רמה ככל הנראה.

ירידת ערך החיסכון הפנסיוני עתידה לפגוע מהותית ברמת ואיכות החיים שלנו שנים קדימה. רק התנהלות ומעורבות אקטיבית של החוסך בכל הקשור בניהול עתידו הפנסיוני יכולה למתן את הפגיעה הצפויה.