כלכלוג

השבוע פרסם Prof. Joseph E. Stiglitz, חתן פרס נובל, מאמר במגאזין Vanity Fair על השבר באידיאולוגיה הכלכלית של ארה"ב.
לאחר שנים בהן נראה היה שהדמוקרטיה הקפיטליסטית בהתגלמותה האמריקנית היא היא דרך החיים האידיאלית ארוכת הטווח של האדם ("The End of History", 1992, Francis Fukuyama), הגיע המשבר הנוכחי ויצר סדק משמעותי באמונה זו. הוכח שכוחות השוק לבדם אינם מסוגלים להביא לאיזון נכון של הסיכונים הכלכליים, אשר יוצר האדם עקב תאוותו לכסף והשפעה.


גם הרטוריקה הנפוצה בדבר הקטנת מעורבות הממשלה בפעילות המשק ואי-חילוץ חברות וגופים פיננסים שנקלעו למשבר (The Washington consensus ) ספגה מהלומה ניצחת. הבנק המרכזי העולמי וקרן המטבע העולמית שדגלו בגישה זו, וחייבו מדינות מתפתחות ליישמה בתמורה לסיוע והלוואות, נאלצים לבחון מחדש את כל דרך החשיבה והעשייה שלהם, על רקע תוכניות החילוץ הגרנדיוזיות של הממשל האמריקני. המדינות המתפתחות בעולם מסתכלות כעת על ארה"ב והאידיאולוגיה שהפיצה בעשורים האחרונים בעין חשדנית, כשהן מתחילות להבין שהמחירים שנתבקשו לשלם לאורך השנים היו בעיקר עקב אינטרסים מסחריים וכלכליים.


אלא, שהשבר בהגמוניה האמריקנית אינו רק במובנו הכלכלי, כפי שנכתב במאמר, אלא גם בהיבט הגיאו-פוליטי, אסטרטגי: השבוע קיבלנו שתי תזכורות לכך: חידוש הסנקציות של מועצת הביטחון על צפון קוריאה ובחירתו המחודשת של אחמדינג'אד באיראן. בחודשים האחרונים, מאז חזר שוק המניות לטפס בתחילת מרץ התעלמו המשקיעים משובם של הניסויים הגרעיניים הצפון קוריאה ומהתקדמות פרויקט הגרעין באיראן. אלא שהמשבר הכלכלי הנוכחי החליש את כוחה הפוליטי של ארה"ב ויכול להביא להתפתחות הסיכונים האסטרטגיים הבאים לכדי איום ממשי:

• בעוד ארה"ב מקצצת את תקציב הביטחון שלה לצורך התמודדות עם השלכות המשבר הכלכלי, הרי שסין הודיעה לאחרונה על הגדלה של 14.9% בתקציב הצבא לשנה הנוכחית. עיקר הדגש בהוצאה הסינית הינו על התחמשות בתחום הימי, וזאת בכדי להגביר את מעורבותה בפוליטיקה העולמית, וכן לבסס את מעמדה כמעצמה שנייה לצד ארה"ב. לראשונה אף הצטרפה סין לכוח של האו"ם בסומליה, וכן הגדילה את השקעותיה במדינות אפריקה הרבה מעבר לאלו של קרן המטבע והבנק העולמי ביחד. בתגובה למהלך זה, ועקב חשש מן הענק הסיני, הודיעו אוסטרליה, הודו ודרום קוריאה על השקעות לחיזוק הצי שלהן.
• חילופי הדורות המתקרבים בצפון קוריאה וחוסר שביעות הרצון מהתקדמות השיחות והקשרים המסחריים עם ארה"ב, בייחוד מאז פרוץ המשבר הנוכחי, הביאו את צפון קוריאה לסדרה של ניסויים טקטיים בנשק לא קונבנציונאלי. חוסר היכולת של ארה"ב להכיל את הסכסוך ברמתו הקודמת, מאותתת למעורבות, בהן סין, דרום קוריאה ויפאן, על חולשתה. בשלב זה, עיקר ההשפעה על צפון קוריאה מצויה בבייג'ינג, אשר מהווה 75% מסחר החוץ של צפון קוריאה.
• המשבר הכלכלי באיראן הביא את הנשיא החדש-ישן, אחמדינג'אד, לשים דגש על מדיניות החוץ והגרעין של המדינה, מתוך מטרה להשכיח מן הבוחרים את האינפלציה, האבטלה והקשיים היומיומיים. לצד הרטוריקה המאיימת שלה כלפי ישראל, איראן גם ידועה בתמיכתה האינטנסיבית בחמאס וחיזבאללה, כאמצעי להפעלת לחץ על מדינות האזור. עלייתה של ממשלה ימנית בישראל, מגבירה את הסיכויים לעימות צבאי מול איראן, וזאת במידה וארה"ב תיכשל בגישתה החדשה לפיתרון הבעיה האסלאמית בכלל ואיראן בפרט.
• אובמה התחייב להתחיל לסגת מעיראק בסוף 2010, תוך שהוא משאיר אחריו ממשל וצבא יציבים ועצמאיים. בשלב זה, נראה שהוא רחוק ממימוש הבטחה זו במועד. חוסר יציבות באזור, יכול להביא לפגיעה בהספקת הנפט מן המדינה ואף להצית מלחמה מחודשת במדינה זו ועם שכנותיה.
• היחסים של ארה"ב עם רוסיה חזרו לאחור עם פרוץ המלחמה בגרוזיה. תמיכתן של ארה"ב ונאטו בגרוזיה הרגיזה מאוד את ממשלת פוטין, והביאה להתקררות ניכרת בדיאלוג בין השתיים. בנוסף התעקשות נאטו להשלים פריסת מערך טילים, גם עם הוא הגנתי בעיקרו, לאורך גבולה של רוסיה, מהווה מקור לסיכון משמעותי.

ניכר עם כך, שהמשבר הנוכחי, בשונה מקודמיו, פגע קשות בהגמוניה של ארה"ב. לא זו בלבד, שהאידיאולוגיה והרטוריקה הכלכלית שלה נסדקו בלא יכולת לתקנן, אלא שבנוסף דימוי "השריף העולמי" ספג מהלומה קשה, אשר לא ברור האם אובמה רוצה ויכול לתקנו.

מצורף נאום מצוין של David Einhorn מועידת IRA SOHN שנערכה בשבוע שעבר.


David Einhorn הינו נשיא קרן הגידור Greenlight Capital, אשר בין הצלחותיה האחרונות היו מכירות השורט האגרסיביות של Lehman Brothers ו- Allied Capital.


בנאומו, דיוויד מעלה מספר טיעונים לגבי כשלי שוק, אשר התרחשו ומתרחשים כיום בשווקים הפיננסים, והינם בין הגורמים העיקריים לעומק המשבר ומשכו:


כל הגופים שזכו לדירוג AAA ניצלו אותו לרעה בכדי לגייס הון זול מידי ולקחו סיכונים רבים מידי: הממשל האמריקני, סוכנויות המשכנתאות הפדראליות (פאני ופרדי), GE ו-AIG – כל אלו דורגו AAA, ולכן המשקיעים לא בחנו את מידת הסיכון וגודל החוב של גופים אלו, דבר שפגע בראשונים וכמובן בשוק כולו. יתרה מכך, המשקיעים קנו בעיניים עצומות מכשירים פיננסים שדורגו בדירוג הגבוה ביותר, בלא להבין את הסיכון העצום הגלום בהם. החברה היחידה שלא ניצלה את דירוגה הגבוה לרעה היתה ברקשייר התוואי של וורן באפט.


דירוג החוב שניתן ע"י חברות הדירוג הינו חסר ערך לחלוטין. בעלי חוב משלמים לגופי הדירוג כיוון שהחוק בארה"ב יצר אוליגופול זה. בנוסף הדירוג מגדיל את התנודתיות של מחזורי העסקים: בתקופות טובות, העלאות הדירוג מקטינות את עלויות גיוס ההון ובכך מגדילות את בועות האשראי שנוצרות. ובתקופות של נסיגה, הורדות הדירוג, מעלות את עלות ההון לחברות התלויות בדירוג, ובכך מקשות עליהן להתמודד עם הקושי הריאלי הקיים ממילא. עובדה זו נותנת בידי חברות הדירוג כוח לקבוע מי מן החברות תשרוד ומי תפשוט רגל. חברות הדירוג מודעות לכך, ולכן נמנעות ככל יכולתן מהורדת הדירוג המשמעותית, עד שזה הופך לא רלוונטי, ובכך הן מאבדות את האפקטיביות שלהן. דיוויד אף מקצין ואומר, שלאור האמור לעיל, פתח פוזיציית שורט על מניות חברת מודי'ס.


למרות טענות הנשיא אובמה שחברת הביטוח AIG היתה בעצם קרן גידור ענקית, דיוויד טוען בדיוק את ההיפך. לטענתו, עצם היותה חברת ביטוח שמדורגת AAA אותתה למשקיעים ולשותפיה לעסקים, שזו חברה שרמת הסיכונים שהיא נוטלת מנוטרת באופן תדיר ע"י הממשל וחברות הדירוג. אילו היתה AIG מוגדרת כקרן גידור, היו שותפיה לעסקים והמשקיעים שלה בוחנים את יכולת העמידה שלה בסיכונים שנטלה, ובכך היו גורמים למנהלי החברה ליטול פחות סיכונים. הרגולציה הרבה שיצר הממשל בתחום הביטוח היא היא הגורם העיקרי להתמוטטות החברה.


משך המשבר יקבע לפי מידת הנכונות של הבנקים להכיר בחובות הרעים שלהם, ולבנות מחדש את ההון הראשוני שלהם. דווקא בנקים שמחקו את כל ההלוואות הרעות, וגייסו הון חדש במניות, יכולים להתמודד בצורה טובה יותר עם לווים בעייתיים, ולמצוא פתרונות ליציאה מן המשבר הנוכחי. הגישה הנוכחית של הממשל, לדחות את ההכרה במחיקות ככל האפשר, היא זו שתביא להתמשכות המשבר שנים ארוכות, עד שמאזני הבנקים ינוקו ויבנו מחדש.


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

בראיון שנתן היום מארק פאבר, המשקיע הדובי הנודע, הוא חוזה היפר-אינפלציה בארה"ב ברמה דומה לזו שבזימבבואה.


פאבר בטוח ב-100% בהתפרצות האינפלציה, וזאת על רקע הגירעון התופח של ממשלת ארה"ב והזרמת הכספים למערכת הבנקאית ע"י ה'פד'. לטענתו, עם התפתחות סימני האינפלציה, ה'פד' יהסס להעלות ריבית מחשש לפגיעה בכלכלה השבירה, ובכך יסמן לשווקים שהאינפלציה איננה בשליטה. בנוסף מעריך פאבר, ששווקי המניות לא יגיעו לשפל חדש, עקב הזרמת הכספים העצומה, אולם הם מצויים כעת בשלב של "קניות ייתר", ולכן איננו ממליץ להיכנס לשוק בשלב זה.


למען סבר את האוזן, האינפלציה בזימבבואה במהלך 12 החודשים שהסתיימו ביולי 2008 היתה 231 מיליון אחוז, וזאת לאחר הדפסת עשרות טריליוני דולר זימבבואה ב-3 השנים האחרונות עקב גירעון ממשלתי עצום. בפברואר השנה, חתכה הממשלה 12 אפסים מן המטבע, כחלק ממלחמתה בהיפר-אינפלציה המשתוללת במדינה והורסת את הכלכלה והמרקם החברתי.


נראה, שפאבר אינו באמת מתכוון שהאינפלציה בארה"ב תגיע לרמות גבוהות שכאלה. עם זאת, נראה שיותר ויותר משקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות של תוכניות התמריצים העצומות ומדיניות ה-0% ריבית שבהן נקטו ממשלות ובנקים מרכזיים, ולכן נערכים לעליית מדרגה באינפלציה באמצעות רכישת סחורות וזהב.


מקור:


U.S. Inflation to Approach Zimbabwe Level, Faber Says, Bloomberg


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

בתקופות שפע כמו בתקופות מיתון ישנה קבוצה אחת, אשר ניתן לסמוך עליה שתמשיך לבזבז באותו הקצב: בני הנוער. על פי רוב, ההורים הם הלו המשלמים עבור הדברים שהם ההכרח: אוכל, חוגים, ביגוד, בעוד לנוער נותר כסף להוציא על כל הדברים שחשקה נפשו. חלק מבני הנוער נהנים מדמי כיס מן ההורים אחת לתקופה (שבוע, חודש, יום הולדת), ואפילו ישנם עם גישה חופשית לכרטיס האשראי, בעוד אחרים עובדים בעבודות נוער וחוסכים לצורכיהם. אלא שבמיתון הנוכחי מתגלה לראשונה "הנוער החסכן".


בית ההשקעות Piper Jaffray פרסם לפני כשבועיים את הדוח החצי-שנתי שלו בנושא צרכנות בני נוער בארה"ב. על פי הערכות, היקף ההוצאות של קבוצה דמוגרפית זו עומד על כ-5000$ לנער לשנה, המסתכמים לכ-125 מיליארד דולר בשנה. בית ההשקעות משתמש במידע העולה מן הדוח לצורך זיהוי מגמות בקרב צעירים בגילאים 13-21, ובהתאם משקיע בחברות שעתידות להרוויח מן המגמות:

• בני הנוער מוציאים כ-14% פחות ביחס לשנה הקודמת.

• כ-90% מבני הנוער מודעים למצב הכלכלי ומביעים דאגה בשל כך (סקר של Euro RSCG Discovery). אחוז זה הינו גבוה משמעותית מנתונים מתקופות מיתון קודמות, וזאת בשל החיבור של הנוער לרשתות חברתיות שונות באינטרנט. באמצעות רשתות אלו הם מתוודעים למשבר, כשהם שומעים על כך שאבא של חבר פוטר. כמו כן, מתברר שב-84% מן המשפחות ערכו ההורים שיחה עם הילדים לגבי הצורך בצמצום הוצאות הבית (סקר של CoolSavings).

• בני נוער שואלים עצמם שאלות כגון: "האם אני זקוק לזה?" או "האם אני יכול להמתין עם הרכישה הזו?". עד לא מזמן שאלות אלו כלל לא חצו את קו המחשבה של בני הנוער, אשר נוהגים לבזבז את כספם מיד עם קבלתו.

• שיעור האבטלה בארה"ב בקרב בני נוער בגילאי 16-19 עלה ל-21.7% בחודש מרץ, שיא של 3 עשורים (הנתונים לפי BLS). שוק העבודה הקשה והפגיעה בענפי המסעדנות והקמעונאות, מציגים בפני בני הנוער את עומק המשבר, וגורמים לקיצוץ משמעותי בהכנסתם. הערכות הן שבמהלך הקיץ הקרוב, שיעור האבטלה בקרב בני הנוער יעלה עד ל-25%.

ובכן, במה מקצץ הנוער בארה"ב?

• ההוצאה על ביגוד ירדה ב-22% שנה מול שנה. עם זאת, ההוצאה על Accessories נותרה ללא שינוי וההוצאה על נעלים אף עלתה בכ-4% (ב-ניקיי יכולים לישון בשקט…)

• בני נוער צמצמו ב-20% את עלות האכילה בחוץ, כשמקדונלדס מגדילה פלח שוק בעוד סטארבקס נותרת ללא שינוי. הנוער מעדיף כעת יותר מסעדות בשירות עצמי על פני מסעדות ובתי קפה יוקרתיים.

• ההוצאה על משחקי וידאו מסך "בזבוזי" הנוער עלתה ל-8%, וגם ההוצאה על מוסיקה עלתה -11% (לעומת 8% בשנה שעברה).

• מרבית הנשאלים דווחו שבבעלותם מכשיר iPOD לסוגיו ואפילו iPhone (גם ב-אפל יכולים להיות רגועים)

למרות המצב והנתונים שלעיל, בני הנוער נותרו עדיין בני נוער. לחץ ומעמד חברתי הינם לפי שעה הגורם המשפיע על הנוער בבחירת הסיבה להוצאה. כשהם בקרב חברים, הנוער אינו מוכן לוותר על הדברים שמעניקים להם סטטוס חברתי. עם זאת, ככל שתעמיק האבטלה, נראה שמגמת החיסכון בקרב קבוצת גיל זו תלך ותתחזק.


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו

מצורף גרף מעניין מאתר dshort.com המציג את 4 המפולות הגדולות בשוק המניות בהיסטוריה המודרנית מתואמות אינפלציה:

• המיתון הגדול בארה"ב של שנות ה-30 – מדד דאו ג'ונס יורד 86% ריאלית ב-3 שנים (צבע אפור).
• העשור האבוד של יפן – מדד הניקיי משלים ירידה של 84% ריאלית תוך 19 שנים (צבע אדום).
• התפוצצות בועת הדוט-קום – מדד הנסד"ק יורד 80% ריאלית תוך 9 שנים (צבע ירוק).
• התפוצצות בועת האשראי הנוכחית – מדד S&P יורד 56% במהלך 18 חודשים (צבע כחול).

מספר הערכות שניתן לבצע על בסיס הנתונים הללו והפעולות שבוצעו בכדי להתמודד עם המשבר:

• משך הזמן שעבר במהלך המפולת הנוכחית קצר מידי ביחס למפולות קודמות באותו סדר גודל. סביר להניח שההתדרדרות תימשך עוד חודשים ארוכים. לפני שניראה ניצנים ראשונים של יציאה מן המשבר. בכל מקרה, נראה שקובעי המדיניות מעדיפים משבר דוגמת המיתון הגדול על פני העשור האבוד של יפן, ולו רק בגלל משך הזמן עד ההגעה לתחתית.

• לאור המדיניות המוניטרית והפיסקאלית המרחיבות שמקיימות מרבית המדינות בעולם, קיימת סבירות גבוהה שהתחתית בשוק המניות לא תהיה רחוקה מזו שכבר הגענו אליה. קיימת אפשרות, ששוק המניות ישוב בחודשים הבאים לבחון את התחתית האחרונה (666 נקודות), ואולי אף ירד מתחתיה מעט, ובכך תסתיים המפולת. שוק המניות אמנם ישוב לעלות, אולם האינפלציה שתתפרץ, תהיה בקצב מהיר הרבה יותר, ובכך תגרום להפסדים ריאלים למשקיעים במניות. בהתאם לתרחיש זה, שוק המניות אמור להמשיך להתדרדר מבחינה ריאלית עד כדי ירידה של 80% מן השיא וזאת במהלך של מספר שנים עד עשור.

• במידה והאמור לעיל יתקיים בצורה זו או אחרת, הרי שתם שלב "השורט הגדול" וכעת על המשקיע הסביר להיערך להתפתחויות בזירה האינפלציונית.

–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

היום פורסם בדה-מרקר שהרפתנים נאלצו לשחוט כ-20 אלף פרות חולבות במהלך 6 החודשים האחרונים, עקב עודף יכולת יצור. עודפים אלו נוצרו, כך נכתב, עקב ירידה של 3.2% בביקוש לחלב ומוצריו במהלך הרבעון ה-1 של 2009.

רבים מתייחסים לחלב ומוצריו כאל מוצרי בסיס, שכל מקרר וארוחה אינם שלמים ללא מספר פריטים מן הלבן הלבן הזה. כיוון שכך, הם מניחים שתעשייה זו הינה חסינת מיתון, עם עקומת ביקוש קשיחה ויציבה. אלא שלא כך הוא הדבר. אמנם החלב חשוב לתזונה, אולם בפועל, חלק ניכר מן האוכלוסייה אינו צורך חלב באופן סדיר ובוודאי שלא את מוצרי החלב היקרים יותר, דוגמת היוגורט, הגבינות הקשות ומשקאות החלב הממותקים. בנוסף, אחוז גבוה מתוצרת הגבינות מסופק לתעשיית התיירות והמסעדות. ענפים אלו, הראשונים להיפגע במיתון, גורמים לירידה חדה בביקוש למוצרי חלב וגבינות.

ובכן, מסתבר שגם בארה"ב, אירופה ואוסטרליה המצב דומה.

בארה"ב פועלות כ-60,000 מחלבות. לאחר צניחה של כ-35% במחיר החלב, והתחזקות הדולר אשר פגעה ביכולת היצוא, נותרה התעשייה עם עודף עצום של כושר יצור. התמורה עבור החלב כיום, בקושי מספיקה לכיסוי עלויות המזון והווטרינריה, ובחלק מן החוות ההפסד מסתכם בכ-200$ לפרה לחודש.

בזמנים טובים התחייבו מדינות גוש האירו לצמצם ולבטל את הסובסידיות לחקלאות ובכללן לתעשיית החלב. אלא, שעם התמוטטות הביקוש למוצרי החלב של האיחוד עקב המשבר, נראה שמנהיגי האיחוד לא ששים לעמוד בהתחייבותם זו. יתרה מכך, שר החקלאות של האיחוד הבטיח להגדיל הסובסידיות בסכום אסטרונומי של עד 1.5 מיליארד אירו.

אוסטרליה וניו-זילנד הינן יצואניות אבקת החלב הגדולות בעולם. בשנים האחרונות סבלו השתיים מבצורת קשה, אשר פגמה ביכולת היצור שלהן ובעמידה בביקוש הגואה. דווקא לאחרונה, הסתיימה הבצורת, ובכך זינק כושר היצור של השתיים בצורה משמעותית. עובדה זו הפעילה לחץ נוסף על מחירי אבקת החלב בעולם, ואילצה חוואים רבים לצמצם משמעותית את היקפי העדרים שלהם, בכדי לצמצם ההפסדים.

מצורף גרף המציג את החוזה העתידי על חלב. כפי שניתן לראות, הרפתנים בעולם נוהגים ככל משקיעי המניות המצויים, בכך שהם קונים בשיא ומוכרים בשפל: החוואים משקיעים בהגדלת כושר היצור כשמחירי החלב בשיאם, ונאלצים לשחוט את הפרות החולבות כשמחירי החלב מגיעים לשפל.

ניתן אם כך לראות, שבמשבר הנוכחי כמעט ואין תעשיות החסינות מפניו.

מקורות:


U.S. dairy farms in crisis as milk prices turn sour , REUTERS


EU to Reactivate Dairy Export Subsidies , REUTERS

EU May Hand Out Farm Cash for Dairy , REUTERS

MISH'S Global Economic Trend Analysis

–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

שוק הדיור, שפורסמו השבוע בארה"ב, מציגים את המשך יציאת האוויר מבועת הנדל"ן שהתפתחה בעשור האחרון. אלא, שלמהלך כלכלי שכזה ישנה השפעה על דפוסי ההתנהגות של האזרח האמריקני, ובהמשך על המאפיינים ארוכי הטווח של החברה והכלכלה:


ניידות אוכלוסיה


כלכלת ארה"ב ידועה במוביליות הרבה של תושביה, אשר מוכנים לשנות את מדינת מגוריהם בעבור משרה מפתה. אמנם בתקופות מיתון קיימת ירידה בניידות עובדים בין ערים ומדינות, ועיקר התנועה היא לאזורים שנפגעו הכי פחות מן המיתון. אלא שכמו שכבר הבנו, המשבר הנוכחי איננו עוד משבר מחזורי: נתונים שפורסמו השבוע ע"י הלשכה לסטטיסטיקה (Census Bureau) מראים, שאחוז האזרחים ששינו מגורים במהלך השנה ירד לשפל של למעלה מ-40 שנה:

• המשבר פגע בכל המדינות והסקטורים במידה דומה, ולכן אין תנועת עובדים לשם חיפוש עבודה.
• אחד מכל חמישה אזרחים בארה"ב הינו "אסיר" בביתו. הירידה במחירי הבתים, הורידה את ערכם אל מתחת לערך המשכנתא. אזרחים שאין בידם כסף לסלק את החוב, נותרים ללא יכולת למכור את הבית ולהתחיל מחדש במקום אחר.
• שיעור הבתים בבעלות הדיירים עלה לאורך העשור עם התנפחות ה"בועה". שיעור הניידות של בעלי נכסים אלו נמוך מזה של אלו הגרים בשכירות. כיום, אזרחים רבים מעדיפים שלא למכור הנכסים, מתוך הערכה שהמחירים קרובים לתחתית, ובעתיד הקרוב יזכו למחירים טובים יותר.

חזרה למשפחתיות


מרבית הצעירים בארה"ב נוהגים לעזוב בבגרותם את בית הוריהם לצורך לימודים ובהמשך חיפוש תעסוקה במטרופולין הגדולים. עם התבססותם, הם נוטים שלא לחזור ולגור באזור הולדתם, ומקימים את משפחתם בקרבת מקור התעסוקה. אלא שהמשבר הנוכחי גרם לרבים מהם להיזכר בשורשיהם, ולשנות את נוהגם הקודם:

• אזרחים רבים חוזרים לערי הולדתם בחיפוש אחר מקום עבודה. הם מניחים שההיכרות המוקדמת שלהם עם התושבים תאפשר להם להשיג משרה מסוג כלשהו.

• אזרחים שחזרו לערי הולדתם מעדיפים לגור עם משפחתם, ובכך לחסוך עלויות של ניהול משק בית נוסף.

• צעירים, אשר מסיימים את לימודי התיכון והקולג', ממשיכים לגור עם הוריהם, הרבה מעבר לגיל שהיה מקובל עד כה.

• שיעור הגירושים ירד בצורה דרמטית. חוסר היכולת לממש נכסים, לצד החששות התעסוקתיים ועלויות הגירושים, הביאו לכך שזוגות רבים מעדיפים להמשיך "לישון עם האויב".

מגמות אלו ילכו ויעמיקו ככל שימשך המשבר ומחירי הנדל"ן יוסיפו לרדת. באופן אירוני, דווקא ניסיונות הממשל לעזור לבעלי הבתים, גורמים לחיזוק מגמות אלו. בעלי בתים שמקבלים דחייה בתשלומי המשכנתא, או מצפים לשיפור בשוק הדיור עקב הסיוע הממשלתי, נותרים "אסירים" בביתם, וכך נוצרת תנועת עובדים דלילה בלבד לאזורים שבהם הכלכלה חוזרת לאט לפעילות תקינה. רק במידה ושוק הנדל"ן יגיע לתחתית, תשוב הניידות שאפיינה את הכלכלה בארה"ב, אם כי לא באינטנסיביות שהייתה נהוגה בעבר.


מקורות:


U.S. Migration Falls Sharply , The Wall Street Journal


Slump Creates Lack of Mobility for Americans , The New York Times


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

אינדיקטורים מדוח קרן המטבע הבינלאומית


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

מי לא זוכר את הסמל שלו בטירונות מזכיר לו, שלא להתענג ייתר על המידה על מנוחת השבת. כולנו ידענו שמיד עם צאת השבת, כשהבטן עדיין מלאה מן האוכל שהביאו ההורים ובקושי התאוששנו מן השבוע האינטנסיבי שעברנו קודם, מתחיל ה"תרגול הנוסף".

בראיון שהעניק אתמול Professor Martin Feldstein לרשת פוקס, התייחס פלדשטיין ל"מוצאי השבת" של ארה"ב - התקופה שלאחר המשבר, כשהכלכלה תתחיל להתייצב ולשוב למסלול צמיחה. פרופ' פלדשטיין היה בעברו היועץ הכלכלי לנשיא רייגן, וכיום מרצה באוניברסיטת הרווארד וחבר במועצה המייעצת לממשל אובמה. במהלך הראיון התייחס הפרופ' לפעילות האגרסיבית שנוקטים הממשל וה'פד' בכדי להתמודד עם המשבר הכלכלי פיננסי.

לטענתו, ההשלכות הבלתי נמנעות של מדיניות ה'פד' תהיה אינפלציה גבוהה דו ספרתית. ה'פד' מילא את בטנם של הבנקים המסחריים ('הרזרבות') בשיא של כמות כסף (700 מיליארד דולר לעומת 3 מיליארד לפני שנתיים), באמצעות רכישת נכסים "רעילים" ומגובי משכנתאות. בשלב זה הבנקים נמנעים מלהשתמש בכסף לצורך הלוואות ללקוחות, ולכן כמות הכסף העצומה לא גורמת לעליית מחירים. אולם, מיד עם התייצבות הכלכלה, יביא מכפיל הכסף לכך שכמות הכסף במשק (M2 ו-M3) תגדל בצורה דרמטית ועימה מחירי המוצרים. אמנם ה'פד' ינסה לספוג בחזרה את כמות הכסף הזו, אולם פעילות זו תבוצע באיחור, עקב חוסר הרצון לפגוע בצמיחה השבירה. בנוסף ל'פד' אין כיום את הכלים לבצע ספיגה של כמות כסף שכזו, כיוון שהמאזן שלו מלא בנכסים נחותים, אשר לא ישוו לכמות הכסף שירצה לספוג. פלדשטיין מעריך שסימני האינפלציה יצוצו כבר ב-2010.

לגבי הממשל, פלדשטיין טוען, שהגירעון העצום שנוצר, ימשיך לגדול במהלך כל העשור הקרוב. משקל הגירעון כאחוז מן התמ"ג הוכפל במהלך החודשים האחרונים, וצפוי לגדול יותר בהתאם להתפתחויות של המשבר. כמו כן, אחוז גבוה מן התקציב הפדראלי יופנה לתשלום קרן וריבית, דבר שידרוש קיצוץ בשירותים ובפעילות גופי השלטון. להערכת פלדשטיין, אין לממשל מוצא אלא להעלות מיסים בצורה משמעותית, בכדי לממן גרעון מתרחב זה.

תחזיתו של פרופ' פלדשטיין איננה פרשנות חדשה או מפתיעה, אולם היא מטילה צל כבד על עתידו של האזרח ג'ו. מס אינפלציה מצד אחד, ועליה במיסי הממשל מן העבר השני ינגסו בשארית הנכסים של ג'ו מיד עם תום המשבר.

–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

בראיון שנתן היום, פרופ' רוביני חוזה ששיעור האבטלה בארה"ב יהיה גבוה מ-11% במהלך השנה הבאה. תחזית זו, הינה פסימית מאוד מאוד, ומשמעותה אובדן של עוד 5 מיליון משרות, התגברות המחיקות במאזני הבנקים והמשך התכווצות הביקושים והתוצר.

–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.