כלכלוג

1. הסכנה האורבת באג"ח מוניציפלי - חלק גדול משוק האג"ח בארה"ב מורכב מאג"ח של ערים ומדינות, אשר הפכו תזרים מזומנים שוטף להכנסה חד-פעמית באמצעות איגוח. אלא שהמשבר הנוכחי, הביא לירידה חדה בהכנסות ממיסים של ערים, רשויות ומדינות בתוך ארה"ב. חלקן על סף פשיטת רגל, ולמרות זאת, אזרחים רבים ממשיכים ורוכשים אגרות אלו, מתוך הנחה שהממשל הפדראלי לא יאפשר פשיטת רגל שכזו. מאמר בנושא מתוך BusinessWeek מציג את הסכנות הטמונות באפיק השקעה זה.

2. אירופה מסתכנת בשפל גדול נוסף - מאמר חשוב מן הכלכלן לשעבר של קרן המטבע העולמית, Prof. Simon Johnson, מתוך הבלוג The Baseline Sceinario, אשר עוסק בקשיי ההתמודדות של מדינות האיחוד האירופי בכל הקשור במשבר ב-יוון. מדוע קרן המטבע איננה יכולה או מוזמנת לעזור במקרה הנוכחי, ומה ההשלכות של התפתחות המשבר.

על רקע הידיעות בדבר הפעלת תוכנית חילוץ מטעם האיחוד האירופי לטובת יוון, מצורף פוסט מן הבלוג Credit Writedowns בנושא.

הפוסט מסביר את המניעים הגרמניים הפנימיים שלא לתמוך בתוכנית סיוע שכזו. לאחר הטראומות של שתי מלחמות עולם, ותקופת היפר אינפלציה מלווה בעליית הנאציזם, הגרמנים יעשו הכל בכדי להמנע מחזרה על חוויות קרובות לאלו. דבר זה יוצר רתיעה מובנית בקרב הגרמנים מפני כוח צבאי וכן מפני כל התפתחות אינפלציונית שהיא.

כתוצאה מכך, נכנסו הגרמנים לאיחוד האירופי עם יוון ואיטליה, אשר ידועות בחוסר המשמעת הפיסקלית שלהן, מתוך הנחה שהאמנות שנחתמו בתחומים הפיסקלים-מוניטרים יחסמו כל התדרדרות כלכלית. אלא, שהיו אלו דווקא גרמניה וצרפת, אשר הפרו ראשונות את מגבלת ה-3% גירעון מן התוצר (בתקופת הקאנצלר שרודר), ובכך הראו ליתר השותפות שלאיחוד עצמו אין "שיניים" בכדי לאכוף את תקנותיו הפנימיות. עובדה זו נוצלה כאמור ע"י מדינות ה-PIIGS, והביאה למשבר הנוכחי.

בנוסף, רבים מוותיקי גרמניה המערבית חשים שהם שילמו די והותר עבור איחוד גרמניה, בכך שתמכו בכספי המיסים שלהם בכלכלת מזרח גרמניה, שהיתה חלשה ומפגרת. מבחינתם, כל תשלום נוסף לטובת האיחוד האירופאי איננו מקובל. יתרה מכך, חלק מאותם ותיקים אף אינם מוכנים לקבל שטרות אירו, אשר הודפסו במדינות שאינן גרמניה. על רקע זה, נבחרה בבחירות האחרונות ב-2009 המפלגה הדמוקרטית (FDP). כעת, כשהמפלגה הינה חלק מן הקואליציה, היא לא תאפשר כל סיוע ליוון או איטליה, אשר נתפסות כבזבזניות וחסרות אחריות. במידה והיה מדובר באוסטריה או ספרד, הרי שהגרמנים היו נוטים יותר להסכים לסיוע. אולם לגבי יוון קיים קונצנזוס בתוך גרמניה שלא לאפשר כל סיוע מכספי גרמניה.

לאור האמור, לא בכדי נפוצו שמועות שיוון פנתה ל-סין לצורך סיוע. נראה שעדיף ליוונים לקבל סיוע מחוץ לאיחוד, כלומר מקרן המטבע העולמית, ובלבד שלא להביא את המתיחות המתגברת בתוך האיחוד לנקודת קיצון.

מצבה של אוקראינה הולך ומחמיר. המדינה שנפגעה קשות מן המשבר האחרון, מצויה כעת בשלהי נסיון התאוששות מן המיתון הכבד שפרץ במדינה במהלך השנתיים האחרונות. ניסיונות קרן המטבע העולמית לסייע למדינה, לאחר שכבר הזרימה מעל 10 מיליארד דולר, הצליחו לעצור זמנית את ההתדרדרות, אולם נראה שזוהי שירת הברבור של אוקראינה.

במהלך המשבר צנח הביקוש לתוצרתה של אוקראינה, ובעיקר למחצבים השונים (מתכות, גז…) אותם היא מייצאת. ההשקעות במדינה צנחו בכמעט 60%, והתמ"ג לשנת 2009 צפוי להראות ירידה של כ-14%!!! התוצר התעשייתי, אשר מתאושש מצניחה של 30% בתחילת השנה, עדיין נמוך בכמעט 20% לעומת 2008, והאבטלה כמובן עולה בחדות.

במקביל למשבר הריאלי, קיים במדינה מזה שנים משבר מוניטרי ופיסקאלי חריף. ב-2008 הסתכמה האינפלציה ב-25%!!! הלחצים הדיפלציונים כיום, הנובעים מעודף היצע של עבודה וקווי יצור, הורידו את האינפלציה לרמה של 14%, כך שהריבית ירדה בלחץ הממשלה לרמה של 10%. הגירעון התקציבי הולך ומאמיר לרמה של מעל 8% מן התמ"ג, הרבה מעבר ליעד שקבעה קרן המטבע בעת שהחלה תוכנית הסיוע למדינה. אלמלא הסיוע הקרוב בסך 3.8 מיליארד דולר, אשר גם הוא אינו מובטח, ממשלת אוקראינה היתה מודיעה על מצב של חדלות פירעון. למרות האמור, לממשלה אין כוח פוליטי מספיק לביצוע הרפורמות הנדרשות, ובלחץ האופוזיציה היא אף שוקלת להעלות את שכר העובדים והפנסיונרים של השירות הציבורי (בהתאמה לאינפלציה), דבר שיוסיף עוד כ-2% לגירעון התקציבי.

גם מצב הצרכנים בכי רע. שכרם כאמור נשחק עקב האינפלציה הגבוהה, בעוד האבטלה הגואה פוגעת ביכולתם המינימלית להשתכר. למעלה מ-80% מסך המשכנתאות במדינה מוצמדות לדולר, אשר כאמור החל לאחרונה להתחזק מול כל המטבעות. התחזקות נוספת של הדולר של כ-10% תביא לזינוק בשיעור חדלות הפירעון של נוטלי המשכנתאות, ולמשבר פיננסי במערכת הבנקאות המקומית - אירופית.

לבסוף, מצב עם העתיד של אוקראינה מציג אף הוא תמונה עגומה למדי. שיעור הילודה ירד בעשרים השנים האחרונות בצורה חדה, כשהוא הרבה מתחת לרף 2.1 ילדים לזוג. בנוסף, ההגירה מאוקראינה הולכת ומתחזקת, בחיפוש אחר תעסוקה ואיכות חיים טובים יותר. כל אלו הביאו לירידה של סך האוכלוסיה מ-52 מ' ל-46 מ' נפש. החובות הגדולים של המדינה מועמסים על פחות ופחות אנשים, דבר שמגביר את הסיכוי לפשיטת רגל.

בשונה מלטביה והונגריה, אשר מצבן בכי רע, והן נסמכות על האיחוד האירופי וקרן המטבע לסיוע, הרי שגודלה של אוקראינה ומיקומה האסטרטגי ליד רוסיה הופך אותה למשמעותית מאוד במאזן הכלכלי - פוליטי באירופה. משבר פיננסי, אשר צפוי להתפרץ במדינה, הינו בעל השלכות דרמטיות על רוסיה והאיחוד, ויכול להצית משבר מטבעות עצום ברחבי היבשת והעולם. קרן המטבע מודעת לסיכון העצום שבכך, אולם בשלב זה נראה שאין ביכולתה לעצור את כדור השלג שיצא כבר לדרך…

מידע מן הבלוג: Global Economy Matters

בשיא המשבר במהלך 2008, עלו חששות כבדים לגבי המצב הכלכלי מדינות מזרח אירופה. לטביה והונגריה עמדו על סף פשיטת רגל, תוך ירידה דו-ספרתית בתוצר, ובמדינות אחרות המגזר העסקי קפא לחלוטין, תוך שהבנקים מפסיקים כל מקור אשראי אפשרי. חששות עלו לגבי היציבות של מערכת הבנקאות במערב אירופה, אשר הלוותה למעלה מטריליון דולר ליוזמות נדל"ן ומשכנתאות במזרח אירופה. גרמניה אף העלתה אפשרות שמדינות האיחוד יסייעו לאחיותיהן במזרח, אולם זו נדחתה ע"י צרפת ואחרות עקב הצרכים הפנימיים, אשר היו גדולים ממילא. אלמלא התערבות קרן המטבע העולמית תוך מתן הלוואות ותוכניות סיוע, נראה שמספר מדינות היו מכריזות על פשיטת רגל ומורטוריום של חובותיהן.

הרגיעה בשווקים והחזרה של התיאבון לסיכון חלחלו גם לשווקים במזרח אירופה.ההתאוששות בצמיחה ובמסחר העולמי חלחלו אף הם למדינות המזרח, וצפוי שהן תצגנה נתוני תמ"ג חיוביים. אלא שעדיין לא ברור האם זו צמייחה ממשית, או שמא תיקון הנובע מהשלמת מלאים מקומית, וחידוש זרימת האשראי. משקיעים חזרו להזרים כספים לשווקי המניות והנדל"ן המקומיים, כשהם מסתייעים בדולר הנחלש לביצוע עסקאות Carry Trade במטבעות מקומיים עבורם אף זכו לריבית גבוהה ומשמעותית. אולם החששות שליוו את המשקיעים במהלך המשבר לגבי היציבות הכלכלית במזרח אירופה נותרו בעינם, ונראה שיש לבחון את המצב כיום.

הסיכון לפיחות משמעותי במטבעות המקומיים נותר עדיין גבוה מאוד. הגירעון הפיסקאלי בלטביה הינו גדול מאוד, וקיים סיכוי ממשי לאי-עמידה בהחזר החובות של המדינה. מאידך, הסיכון של השפעת פיחות זה על המדינות השכנות ובראשן שבדיה ואוסטריה נחלש משמעותית לאור צעדים שנקטו הממשלות והבנקים במדינות אלו. במדינות אחרות באיזור, דוגמת פולין, הנתונים מעידים על יציבות כלכלית, וסיכוי להתאוששות ברת קיימא, דבר שמקטין סיכויים לתנודות חדות במטבע המקומי. עם זאת, לא ניתן לשלול התפתחות של תגובת שרשרת במידה ואחת המדינות באיזור, ובראשן לטביה יאלצו לבצע פיחות דרמטי, וזאת עקב קשרי המסחר והפיננסים ששוררים באיזור.

למרות ההתאוששות, מערכת הבנקאות המקומית מצויה תחת לחץ משמעותי, וזאת עקב עליה דרטית בפשיטות הרגל של חברות ופרטים, וכן עקב ירידה בשווי נכסי הנדל"ן, אשר שימשו כבטוחות להלוואות. דויטשה בנק חוזה עליה של שיעור אי-עמידה בהלוואות לרמה של 15-25 אחוז במדינות הבלטיות ואף כ-40% באוקראינה. שיעורים גבוהים שכאלה, יפעילו לחץ משמעותי גם על הבנקים במערב אירופה, שלהם פעילות ושלוחות במדינות הנדונות. אמנם האחרונים הביעו מחוייבות לתמוך בסניפי הבנקים שלהם במזרח, אולם ברור שהאפשרות להתנתקות חד-צדדית שלהם עדיין קיימת, ביחוד על רקע אפשרות של חקיקה עויינת במדינות ספציפיות.

ככל שמקרבים מועדי התשלום של חובות המדינות באיזור, עולים הסיכויים להתלקחות מחודשת של המשבר. תוכנית קרן המטבע בהונגריה, סרביה, רומניה, אוקראינה ובוסניה ייצבו את הכלכלה זמנית, אולם ישנם חששות שמא הממשלות לא יוכלו לעמוד בתשלומים השונים, וזאת על רקע הגרעונות התקציביים הכבדים וחוסר היציבות הפוליטי. קרן המטבע הציגה גמישות רבה, תוך שהיא מאפשרת חריגה מאבני הדרך השונות שנקבעו במהלך הסיוע. אולם גם גמישות חריגה זו צפויה שלא להספיק, לאור אי נקיטת מהלכים מתאימים בחלק מן המדינות.

עיקר הבעיות כיום הינן בלטביה, אוקראינה ורומניה, אשר לא מצליחות לייצב את כלכלותיהן וממשלותיהן. ככל שחולף הזמן, המצב בהן הולך ומחמיר, ובשלב זה נראה שיספיק ניצוץ אחד בכדי לגרום להתלקחות המשבר במדינות אלו, ומהן לכל האיזור ואירופה.

למרות הסיוע הנדיב של קרן המטבע, וסימני ההתאוששות בכלכלה העולמית בכלל והאירופית בפרט, ניכר שהמשבר טרם חלף ממדינות מזרח אירופה. החולשה בחלק מהן הינה כיום מהותית, ומהווה סיכון משמעותי ליציבות האיזור והאיחוד האירופי, וזאת עקב קשרי הבנקאות והמסחר הענפים עם שבדיה, אוסטריה, איטליה וגרמניה. נמשיך לעקוב…