כלכלוג

לאחר שנים ארוכות בהן שיעור החיסכון של האמריקני הממוצע התדרדר ואף הפך שלילי בעשור האחרון, ניכרת מגמה של שינוי. מאז פרוץ המשבר החלה מגמה כלל עולמית של הקטנת המינוף בקרב חברות ופרטים וזו לא פסחה על הצרכן האמריקני. הנתונים מן החודשים האחרונים מראים ששיעור החיסכון הממוצע לעובד מגיע לכ-5% מסך ההכנסה הפנויה.


אנליסטים רואים בהתייצבות הנתון שלעיל ברמה זו איתות חיובי, בכך שהאמריקני שינה את אורח חייו הבזבזני, וכעת התאים את רמת ההוצאות שלו לרמת ההכנסות. אלא שנתון זה, כמו הרבה נתונים סטטיסטיים אחרים מטעה ואינו מראה את התמונה האמיתית:
אותם 5% חיסכון שקולים לכ-350 מיליארד דולר בשנה. האלפיון העליון מרוויח כ-35 מיליון דולר לאדם, אשר בהנחת חיסכון של 50% מן הסכום, מהווים כ-170 מיליארד דולר. באותו אופן, האחוזון העליון, אשר מרוויח כ-1.3 מיליון דולר לאדם, חוסך כ-450 מיליארד דולר לשנה, הרבה מעבר לסך החיסכון של כלל האוכלוסיה. מכאן ניתן לראות, שלמרות הכותרות והמגמה הניכרת מן הנתונים המופשטים, הרי שדפוסי הצריכה של האזרח ג'ו עדיין לא השתנו בצורה ניכרת, ו-99% מן האוכלוסיה עדיין צורך יותר מסך הכנסתו הפנויה.

ברור, שהתחזקות המגמה של הגדלת החיסכון, מגמה ברוכה לכשלעצמה, צפויה לפגוע דרמטית בהכנסות החברות ומכאן בשוק ההון והמניות. לא בכדי, השיק הממשל תוכנית לרכישת מכוניות, בה קיבל כל אזרח סבסוד משמעותי עבור רכישת מכונית, ובלבד שייקח עוד אשראי וישוב להרגלי הצריכה הנלוזים. יתרה מכך, הממשל ראה כי טוב, ומתכוון להרחיב את התוכנית גם למוצרי חשמל "לבנים", דבר שיגביר עוד יותר את רמת המינוף הגבוהה ממילא של האזרחים.

1. הנשיא הגרוע בהסטוריה - Doug Casey מסביר את כל הטעויות שביצע הנשיא בוש ג'וניור, בתחומי החקיקה, מדיניות חוץ וכו', בכדי להוות מתמודד ראוי לתואר "הנשיא הגרוע בהסטוריה האמריקנית". מעניין…

2. סוף הדיפלציה - לא רק שהמיתון הסתיים בחודש שעבר, מסתבר שגם תקופת הדיפלציה באירופה וארה"ב הסתיימה. Stefan Karlsson מסביר את הנושא, ומעריך שהאינפלציה בארה"ב תגיע לכ-4% ב-12 החודשים הקרובים. דרך אגב, בהתאם ללוגיקה שלו, בישראל האינפלציה צפויה להגיע לרמות גבוהות יותר בתקופה הקרובה.

מצורף גרף נחמד מן הבלוג EconomPic המציג את כל תוכניות החילוץ בהן השתמשו הממשל וה'פד' לצורך הצלת הכלכלה והמגזר הפיננסי מקריסה מוחלטת.

הגרף מציג בצד שמאל את סך ההתחייבויות עליהן הודיעו הממשל וה'פד', אשר מסתכמות לכ-13 טריליון דולר. מן הצד הימני ניתן לראות את סך המימוש של כל תוכנית ותוכנית, כאשר עד כה מומשו כ-4 טריליון דולר בלבד.

למרות המימוש המצומצם, הגירעון הפדרלי הגיע לכמעט 2 טריליון דולר השנה. מעניין לאן יגיע הגירעון בסוף 2010.

1. האם ביטוח הפקדונות בארה"ב בסכנה? - מאמר של הכלכלן הראשי בחברת המחקר CaseyResearch המציג את כמות החובות הבעייתיים שביטוח הפקדונות בארה"ב (FDIC) לכסות לעומת סך הנכסים שברשותו. לפי הערכותיו ולפי קצב סגירת הבנקים מידי שבוע, ה-FDIC צפוי להגיע לגירעון משמעותי, אשר יחייב עוד הזרמות כספים מן הממשל.
2. חרטה בהשקעות - פוסט מיוחד מתוך The Psy-Fi Blog המתייחס להתמודדות עם הרגש האנושי המוכר - חרטה בבואנו להעריך את מעשינו בתחום ההשקעות. איך להמנע מחרטה, איך ללמוד ממנה, וכו'…

השבוע פורסם באתר BARRON'S מאמר מעניין המתייחס לעליות החדות בשוק המניות. המאמר, מנסה לקבוע האם מדובר בשלב הראשון של שוק שורי חדש, אשר בדרך כלל נמשך 13-16 שנה, או שמא מדובר בתיקון לירידות החדות שחווינו במהלך 2008, וכעת אנו לפני המשך ירידות.


כחלק מן המאמר מוצגת תחזית של המנתחת הטכנית הנודעת Louise Yamada, מי שעמדה בראש מחלקת הניתוח הטכני בחברת Smith Barney. לטענתה, השוק חוזר על דפוס ההתנהגות שלו משנת 1938. (מצורף גרף הדאו ג'ונס בשנים 1938-1942). בשנה זו, לאחר שהשלים השוק נפילה של כ-60% תוך מספר חודשים, זינק בחזרה 46% ללא כל הפסקה. בהמשך, לאחר תיקון טכני של כ-10%, המשיך ועלה עוד 21%. לטענת Yamada, במהלך השנים 1938-1942 דשדש השוק בטווח זה, כאשר בסיומן הוא יוצר שפל חדש, היא התחתית של המפולת, כאשר השפל החדש נמוך רק במעט מן השפל הנומינאלי של שנת 1938.


תחזית זו, של דשדוש ארוך, עם תקופות של שווקים דוביים ושוריים לחליפין, תואמת לתחזיות הפונדמנטאליות של בית ההשקעות GMO ("שבע השנים הרזות", פורסם ב-11/5/09) ושל מכון המחקר Bronson Capital Market Research ("מחזור העסקים", פורסם ב-13/5/09). לפי תחזיות אלו, השוק צפוי להתחיל מחזור שורי חדש ב-2013 לכל המוקדם, כאשר בשנים שלפני, אנו צפויים למספר תקופות של מיתון.


לעומת האמור לעיל, עם סיומו החיובי של חודש מאי התקבל היום איתות חיובי ממתנד Coppock. מתנד זה משמש לזיהוי התפתחות של שווקים שוריים חדשים בשוק המניות. בכל פעם שהמתנד ירד מתחת לרמת ה-0, והסתובב כלפי מעלה (אפילו בנקודה אחת), התקבל איתות לשוק שורי חדש. אמינות הזיהוי של המתנד גבוהה מאוד (רק 2 טעויות ב-70 שנים), דבר שמחייב את המשקיעים להתייחס ברצינות לאפשרות שאנו לפני גל עליות ארוך ומשמעותי. פוסט בנושא פורסם ב-14/3/09 ("על הקשר בין מנהגי אבל וזיהוי תחתית בשוק המניות").


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

בראיון שנתן היום מארק פאבר, המשקיע הדובי הנודע, הוא חוזה היפר-אינפלציה בארה"ב ברמה דומה לזו שבזימבבואה.


פאבר בטוח ב-100% בהתפרצות האינפלציה, וזאת על רקע הגירעון התופח של ממשלת ארה"ב והזרמת הכספים למערכת הבנקאית ע"י ה'פד'. לטענתו, עם התפתחות סימני האינפלציה, ה'פד' יהסס להעלות ריבית מחשש לפגיעה בכלכלה השבירה, ובכך יסמן לשווקים שהאינפלציה איננה בשליטה. בנוסף מעריך פאבר, ששווקי המניות לא יגיעו לשפל חדש, עקב הזרמת הכספים העצומה, אולם הם מצויים כעת בשלב של "קניות ייתר", ולכן איננו ממליץ להיכנס לשוק בשלב זה.


למען סבר את האוזן, האינפלציה בזימבבואה במהלך 12 החודשים שהסתיימו ביולי 2008 היתה 231 מיליון אחוז, וזאת לאחר הדפסת עשרות טריליוני דולר זימבבואה ב-3 השנים האחרונות עקב גירעון ממשלתי עצום. בפברואר השנה, חתכה הממשלה 12 אפסים מן המטבע, כחלק ממלחמתה בהיפר-אינפלציה המשתוללת במדינה והורסת את הכלכלה והמרקם החברתי.


נראה, שפאבר אינו באמת מתכוון שהאינפלציה בארה"ב תגיע לרמות גבוהות שכאלה. עם זאת, נראה שיותר ויותר משקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות של תוכניות התמריצים העצומות ומדיניות ה-0% ריבית שבהן נקטו ממשלות ובנקים מרכזיים, ולכן נערכים לעליית מדרגה באינפלציה באמצעות רכישת סחורות וזהב.


מקור:


U.S. Inflation to Approach Zimbabwe Level, Faber Says, Bloomberg


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

מי בעצם שולט בבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב?


לכאורה, זו שאלה טפשית, שהרי ברור שהבנק המרכזי הוא מוסד ממשלתי, שנבחר ומנוהל ע"י הנשיא והקונגרס. ובכן, מסתבר שלא כך הוא.


עורכת הדין, Ellen Brown, חקרה את התנהלות ה'פד' ופרסמה את ספרה Web of Debt, שבו היא מסבירה על התנהלות המערכת המוניטרית בארה"ב, והעיוותים הקיימים בה:


ה'פד' הוקם בשנת 1913 בעקבות בהלת מפקידים שפקדה את ארה"ב ב-1907 והביאה לפשיטת רגל של מספר בנקים, וחששות ליציבות יתרת המערכת הפיננסית. ה'פד' הוקם מתוך מטרה להיות "המלווה של מוצא אחרון", וכן בכדי לפקח על יציבות הבנקים. בנוסף קיבל ה'פד' את האחריות להדפיס את הכסף של המדינה, הדולר. בהתאם לתפקיד זה, כל דולר שמודפס, מוגדר כחוב ל'פד' ולמערכת הבנקאית שבראשה הוא עומד.


הבנק המרכזי מקבל את החלטות המדיניות באופן עצמאי, ללא תלות בנשיא או בקונגרס. מלבד דיווח פעמיים בשנה לקונגרס, אין נגיד ה'פד' נותן דין וחשבון לשום גורם שלטוני, כאשר את תקציבו הוא מממן מהכנסות הריבית שהוא מקבל על הנכסים שרכש. ההחלטות שלו מתקבלות ע"י מועצה של 12 הנגידים של הבנקים המרכזיים האזוריים. אלא, שהבעלות על הבנקים הללו איננה של המדינה, כפי שאפשר לחשוב, אלא של גופים פרטיים, בנקים מארה"ב ואירופה, אשר קיבלו מניות שליטה מן הקונגרס. מניות אלו אינן ניתנות למסחר או להעברה, ומניבות תשואה שנתית של 6%.


מצורף עץ מבנה הבעלות על ה'פד' משנת 1976. ניתן לראות את הבנקים הפרטיים ששולטים בדירקטוריון ה'פד' באזורים השונים.


עם התפתחות המשבר, "לקח" לעצמו ה'פד' סמכויות נוספות, ובכך הפך לישות הכלכלית הפרטית המובילה בעולם. החלטות ה'פד' שלכאורה הינן לטובת ארה"ב, מתקבלות בישיבות ומפגשים בהם הנוכחים הינם בנקאים ואנשי עסקים פרטיים, ולא רק עובדי ממשל מסורים. בנוסף, המאזן של הבנק תפח לכדי 2 טריליון דולר, דבר שמגדיל את החוב של אזרחי המדינה לבנק זה בעשרות מונים, וכן מסכן את יציבות הכלכלה עקב כמות הנכסים הרעילים שבמאזנו.


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

הדרך הסטנדרטית לענות על שאלה שכזו, היא לבדוק את רמת מכפילי הרווח ב-12 החודשים האחרונים (TTM). גישה זו מתעלמת, כמובן, מתחזיות מנהלי החברה והאנליסטים לגבי העתיד להתרחש, אשר הינם מוטים בדרך זו או אחרת, וכן מתעלמת מדיווחי רווחיות שאינם לפי השיטה החשבונאית המקובלת (Non GAAP). גישה זו נוחה וקלה למימוש, כיוון שהנתונים הללו מוצגים בעיתוני הצהריים או בכל מערכת פיננסית של שוק ההון.


מצורף גרף מאתר Chartoftheday.com אשר מציג את רמת מכפילי הרווח במדד S&P לאורך השנים. כפי שניתן לראות, לאור התדרדרות הרווחים ברבעונים האחרונים, רמת המכפילים נמצאת בשיא כל הזמנים (הרבה מעל מכפיל 100), דבר שלכאורה מעיד שהשוק כעת יקר מאוד מאוד. אלא, שלא כך הוא. בתקופות קיצון, דוגמת אלו כיום, הרווחים הזמניים של החברות נופלים בקצב מהיר יותר ממחירי המניות, דבר שיוצר עיוות במכפיל הרווח, עד כדי הפיכתו לחסר תועלת. בנוסף, ההפסדים של החברות בסוף 2008 יצרו מכפילים שליליים, דבר שלא מסייע בשערוך מחירי המניות.


משקיע הערך האגדי Benjamin Graham הבחין גם הוא בהתנהגות המוזרה של מדד מכפיל הרווח בתקופות של תנודתיות קיצונית בשווקים. בכדי להקטין את השונות הגבוהה המציא גראהם את מכפיל P/E10, כלומר, במקום להשתמש ברווח של השנה האחרונה הוא בחר להשתמש בממוצע הרווח ב-10 השנים האחרונות. מסתבר גם, ששיטה זו עוקבת במידה רבה של דיוק אחר מדד מחירי המניות הריאלי (מתואם אינפלציה).

מצורף גרף מאתר dshort.com של מדד S&P מתואם אינפלציה ומדד P/E10 לאורך השנים. הממוצע הרב שנתי של מכפיל הרווח ההיסטורי הזה אל מול חברות S&P עומד על 16.3, תוך שהוא נע מעל ומתחת בתקופות זמן שונות. ניתן לראות בגרף חלוקה ל-5 אזורים (חמישונים), כאשר כל חמישון מכיל 20% מן הדגימות. בנוסף, ניתן לראות שבשנת 2000 הגיע המדד לשיא כל הזמנים – 44.2, ומאז החל נופל עד היום. כלומר, המפולת אותה אנו חווים כיום, הינה המשך של ההתדרדרות משנת 2000. בשלב הנוכחי, לאחר הראלי האחרון עלינו מן החמישון הרביעי לשלישי עם מכפיל 15.1 שנים.

עובדה מעניינת היא, שבכל פעם שהמדד נפל מן החמישון העליון לחמישון הרביעי, הוא השלים את הנפילה עד לחמישון התחתון שבו מכפילי הרווח של 10 השנים הקודמות הינם חד ספרתיים. תהליך זה יכול להמשך 3 עד 19 שנים. במידה ונשליך עובדה זו על המפולת הנוכחית, נראה שאנו צפויים להמשך ההתדרדרות ברווחיות החברות בשנים הקרובות וביקור בחמישון התחתון (מכפיל רווח חד ספרתי).


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

השבוע דווח באחד העמודים הפנימיים של דה-מרקר על התכווצות שוק הנגזרים בכ-13% במהלך החציון השני של 2008 – הירידה הראשונה בשוק זה מזה 10 שנים. את הנתון הפיק הבנק הבינלאומי לסליקה – BIS.


לו גודל הכתבה היה ביחס לכמות הכסף המדוברת, הרי שרק הכותרת הייתה מצריכה מוסף שלם משל עצמה: שוק הנגזרים ,הקשורים למניות, אג"ח, מטבעות ושאר נכסים נאמד בשיאו מעל 600 טריליון דולר, שהם כמעט פי 10 מן התוצר השנתי של כל העולם ביחד.


מצורפת פירמידת הנזילות, אשר מציגה את סוגי הכסף השונים המניעים את הכלכלה.


כפי שניתן לראות, הכסף המוחשי והלוואות הבנקים לעסקים ופרטיים (מה שקרוי בכלכלה – M3) מהווים רק 7% מסך הנזילות בעולם, בעוד שוק הנגזרים מהווה 80% מכלל הנזילות. בנקים מרכזיים וממשלות מנטרים באופן קבוע את רכיב ה-M3 כמדד לאמצעי התשלום בשוק ולהתפתחות לחצים אינפלציוניים. בהתאם לנתונים המצורפים, ברור שמעקב שכזה הינו בעל משמעות שולית אל מול הפיקוח והבקרה על עיקר השוק – הנגזרים.


זווית ראיה מעניינת מוצגת ע"י בית המחקר Independent Strategy:


מרבית חוזי הנגזרים נקובים בדולר ארה"ב. עובדה זו, וגודלו העצום של השוק, היוו את הגורם המשמעותי בהחלשות הדולר בשנים 2002-2008. במהלך 2008 חל שינוי טעמים משמעותי, שבו הסיכון וחוזי הנגזרים הפכו מוקצים. דבר זה הביא מחד לסגירה של חוזים רבים, תהליך שנמשך עד לאחרונה, ובכך להתכווצות שוק זה. מאידך, המהלך תמך בדולר (Short Squeeze), והביא להתחזקותו החדה בחודשים האחרונים.


בשלב הנוכחי, ולאחר הרגיעה בחודשים האחרונים חל איזון בשוק הנגזרים. שנאת הסיכון פחתה משמעותית, ותהליך ה-De-leverage פסק. לטענת בית המחקר הנ"ל, תנועת המטבעות בעולם עדיין מושפעת יותר מן היחס לסיכון מאשר מן הריבית הנקובה ע"י הבנק המרכזי. בית המחקר אינו נותן תחזית לגבי המשך התנועה בשוק זה, אולם מציין, שאלו שיוכלו לחזות את המגמות הקרובות בשוק הנגזרים יוכלו להרוויח גם מתנועת המטבעות אשר נובעת מכך.


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

החדשנות הטכנולוגית האנושית מביאה לנו מידי מספר חודשים מוצרים חדשים ומרתקים: אתרי מכירות וירטואלים, רשתות חברתיות, טוויטר, ועוד ועוד. לכל אחד מאיתנו יש חשבון אי-מייל אחד לפחות, לחלקנו יש בלוג (או לפחות כרטיס) וחשבון בנק בסניף וירטואלי, ואחרים הם הבעלים הגאה של אתר משלהם או מספר דומיינים להשקעה.


אלא, שמוצרים וטכנולוגיות אלו יוצרים לנו בעיות חדשות, שמצידן דורשות פתרונות טכנולוגיים חדשים, וחוזר חלילה. הבעיה הנדונה במקרה זה היא אופן הטיפול בנכסינו הוירטואליים לאחר מותנו. לכולנו יש צוואה פורמאלית או מכוח החוק לגבי נכסינו הגשמיים: כסף, מכונית, בית, בגדים…אולם האם מישהו חשב מה יקרה לכל הדברים, המידע והחברים הוירטואליים שצברנו ברשת במהלך חיינו במידה ונמות היום? או מחר?


ובכן, מסתבר שמישהו כן חשב על כך. במאמר מרתק שפורסם היום באתר www.CNN.com מוצגות חברות שונות, אשר הוקמו במטרה לתת מענה לחיים הוירטואליים שלנו לאחר שנמות:


תמורת 30$ לשנה, האתר www.Legacylocker.com ישמור עבורכם את כל הסיסמאות והמידע הרשתי שצברתם, וכן ישמש כמוציא לפועל של צוואתכם ברשת. לאחר קבלת תעודת הפטירה, ישחרר האתר בהתאם להנחיותיכם המוקדמות, את המידע הנ"ל, לרבות מכתבים ומסרים לאהוביכם, שבחרתם לכותבם ברשת. כך תוכל האלמנה להגיע לחשבונות הבנק של בעלה, הורים יוכלו לעדכן את החברים הוירטואליים על מות בנם, דומיינים שנרכשו ושווים אלפי דולרים לא יפקעו עקב אי העברת תשלום שנתי בזמן, ועוד.


האתר www.Assetlock.com מאפשר רכישת כספת וירטואלית לשמירת מסמכים, מכתבים ותכתובות אימייל בפורמט דיגיטלי.


האתר www.Eternalspace.com מאפשר בניית חלקת קבר וירטואלית, שבה יכולים האוהבים האבלים להגדיר את המצבה, הכיתוב, הנוף והמוסיקה שתישמע בכל פעם שירצו להתייחד עם זכר יקירם באמצעות האתר שברשת.


כמובן, שגם פתרונות חדשניים אלו יוצרים בעיות חדשות, שטרם הכרנו:


ראשית, לא כולם היו רוצים שקרוביהם יחטטו בפרטי חייהם הוירטואלים. עבור רבים העולם הווירטואלי הוא עולמם הפרטי, אותו היו רוצים לשמר ככזה, גם לאחר מותם.


שנית, אתרים שכאלה מהווים מוקד לניסיונות פריצה של האקרים מסיבות ברורות. ריכוז הסיסמאות והמידע ששמור באתרים שכאלה, מהווה פוטנציאל התעשרות ברור לזה שישים ידו עליו. כיון שכך, הסיכון למשתמש בשירותי אתר שכזה (דוגמת Legacylocker) הוא ברור.


לבסוף, תמיד ניתן לחזור לשיטה הישנה של דף ונייר. במידת הצורך, כל משתמש יכול להוסיף לצוואתו, או לכספת מוחשית שבבעלותו, רשימה של כל המידע הווירטואלי שברצונו לשמר או לטפח לאחר מותו. גישה זו, הינה זולה יותר ובוודאי מוגנת מהישג ידם של פורצים ווירטואלים.


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.