כלכלוג

1. שוק המניות יקר מידי - הבלוג Finanacial Armageddon מסביר מדוע שוק המניות התנתק מן המחיר הכלכלי הראוי שלו, וכעת הוא OverValued, Overbought, Overbullish. לקרוא ולחשוב…

2. המאפיינים של שפל כלכלי - הבלוג zFacts.com פורס מאפיינים שונים של שפל כלכלי. ממכפיל הכסף שהולך ודועך, האבטלה שעולה, שיעור החיסכון שמנסה לחזור לפסים של נורמליות, פעילות ה'פד' ועוד…

מנהלים ובכירים בחברות מערביות מקבלים חלק משמעותי משכרם באופציות, וזאת בניסיון לקשור בין הישגי העובדים לביצועי המניה. בנוסף, אחרים מקבלים מניות כחלק מחבילת שכרם בכדי להתאים את התמריצים שלהם לאלו של בעלי המניות העיקריים.


אולם, למרות ניסיונות תמרוץ אלו, המנהלים, הבכירים ובעלי העניין (להלן "אנשי פנים") הינם עדיין מבין המוכרים העיקריים במניות החברות שלהם, וזאת בכדי שיוכלו להפגש עם הכסף במועדים שונים. הסטטיסטיקה ארוכת הטווח מראה שהיחס בין המכירות של אותם אנשי פנים לקניות שלהם במניות החברה עומדת על 2, כלומר, אנשי הפנים מוכרים בממוצע פי 2 מניות מאלו שהם קונים. חשוב להוסיף, שלאותם אנשי פנים מידע יקר ומשמעותי לגבי הביצועים של החברה אותה הם מובילים ומנהלים, והם מודעים לפוטנציאל המכירות והרווחיות של החברה שלהם יותר מכל משקיע ואנליסט חיצוני.


עפ"י נתוני The Wall Street Journal ל-5 השבועות שנסתיימו ב-12/8/09 מתברר שהיחס בין מכירות אנשי הפנים לקניות שלהם עמד על 17!!! כלומר, אנשי הפנים ניצלו את הראלי האחרון בכדי להפטר מכל כמות של מניות אפשרית, וזאת כנראה מתוך ידיעה והכרה ברווחיות החברות שבראשן הם עומדים. מצורף פוסט של בית המחקר Bronson Capital Markets Research ובו טבלה של הסקטורים עם הקריאה הדובית ביותר (רמז: שירותים, מדיה…) והשוריים ביותר (שגם הם דוביים מן הממוצע ארוך הטווח). נתונים אלו מהווים איתות דובי משמעותי לגבי המשך הראלי בשוק המניות.

כולם כולם מחפשים תחתית. אחרי צניחה של למעלה מ-50% במדדי המניות ברחבי העולם, ומאחר והמיתון הנוכחי נמשך מעבר לכל המיתונים הקודמים ב-80 השנים האחרונות , כולם כבר הפנימו והשלימו עם המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה האנושות. לכולם נמאס מן הירידות וכעת כל המומחים מאמצים את מוחם הקודח ודמיונם הפורה בכדי לזהות את "התחתית", אשר ממנה תצא הכלכלה לדרך חדשה.
השימוש במונח "התחתית" מתייחס לנקודה הנמוכה ביותר בכלכלה ובמדדי המניות, הנקודה שבה הנתונים הם הגרועים ביותר ואמון הצרכנים בשפל העמוק ביותר, ומשם יחל השיפור המתמשך. לכולם ברור, שביסוס תחתית שכזו מצריך זמן, אולם קיימת גם ההכרה, שכשתתבסס התחתית שוק המניות כבר ישלים מהלך עליות ניכר, וכך לא ניתן יהיה להרוויח מזיהוי התחתית.

במרוץ זה, שבו כולם רוצים להשיג את כולם בזיהוי התחתית, הכלי שמשמש את כולם הוא "הנגזרת השנייה". הכוונה במונח זה היא שנתוני הכלכלה ממשיכים להתדרדר, אך בקצב איטי יותר. דימוי נחמד של Barry Ritholtz המסביר את המונח הוא של צנחן הפותח מצנח לאחר שכבר קפץ מן המטוס: הוא עדיין נופל אל הקרקע, אך במהירות נמוכה יותר.
שתי דוגמאות מן השבוע האחרון:

אתמול בנאומו, טען ברננקי שהוא רואה "סימנים לא מחייבים" (מה זה??) לכך שהירידה החדה בנתוני הכלכלה מתחילה להאט. בשונה ממשקיעים רגילים, נגיד ה'פד' אינו מחפש את ה"תחתית" בלבד, אלא מנסה לבסס את האמון של המשקיעים, שמייצר את "התחתית", ומשכנע את הפרשנים ומשקיעי העולם בכך שהמצב לקראת שיפור.

העיתון The New York Times מפרסם כתבה על נתוני היצוא של סין, אשר ממשיכים ליפול, אולם בקצב איטי יותר. להערכת העיתון וכלכלנים נוספים (דוגמת ג'ורג' סורוס), השימוש האגרסיבי של הממשל בסין בתמריצים פיסקאליים, לצד יכולתו הפוליטית המובנית (ראה ערך דיקטטורה) לכוון את כל גופי השלטון והכלכלה לכיוון אחד יביאו ליציאה מהירה של סין מן המיתון, לפני כל ייתר המדינות. חיזוק לדעה זו הם מוצאים במכירות רכבים חדשים בסין, אשר הגיעו לשיא כל הזמנים בחודש האחרון, בעוד שבארה"ב הן צנחו לשפל של למעלה מעשור.
במהלך החודש האחרון, פרשנות "הנגזרת השנייה" היוותה מרכיב משמעותי בראלי המניות הגדול שחווינו. בכל נתון, רע ככל שיהיה, נמצאה הזווית, אשר בה ניתן לראות את הנתון באור חיובי, ובכך לאפשר את המשך העליות:

ירידה של 9.4% בייצור התעשייתי של יפן (נתון זוועתי) הינה שיפור לעומת ירידה של 10% באותו נתון בחודש הקודם – הניקיי טיפס כ-25% בחודש האחרון.

מכירות בתים יד שנייה ירדו 4.6% בפברואר שנה מול שנה, אבל עלו ב-5.1% לעומת ינואר – הדאו ג'ונס זינק מעל 10% באותו שבוע.
פרשנות מקילה שכזו יכולה להמשיך ולהזין את גל העליות הנוכחי כל עוד ניתן לראות קו מגמה ברור של שיפור. במידה והנתונים ימשיכו להציג הרעה בפעילות הכלכלית, ישובו השווקים לסורם, והתחתית של מרץ תיבחן בשנית.

–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

המשבר הנוכחי הביא לפגיעה משמעותית באחד מאפיקי ההשקעה העיקריים של מרבית האזרחים – החיסכון הפנסיוני. אפיק זה, בו מנוהלים עשרות מיליארדי שקלים, ואשר עתיד להשפיע בצורה מהותית על אורח החיים כמעט ואינו נדון בתקשורת, ובוודאי שאינו מקבל את תשומת הלב הראויה של גברת כהן.

במהלך 2008 הפסידו קרנות הפנסיה כ-11% מן ההון שנצבר בהן (לפי נתוני מערכת פנסיה-נט של משרד האוצר). קופות הגמל והפוליסות המשתתפות ספגו הפסדים גבוהים יותר, אשר חלקם הגיעו מעל 30%.

בנוסף על הפגיעה שכבר התרחשה חל שינוי טעמים ברור של מנהלי ההשקעות בגופים אלו: משקלן של אגרות החוב הממשלתיות הסחירות הוכפל, וזאת למרות שהתשואה עליהן ירדה קרוב ל-0% בשנה בחלק מן הסדרות הצמודות למדד.

בנוסף, משקלן של האג"ח הקונצרניות והמניות ירד עד כדי 50%. התשואה על האג"ח הקונצרניות עלתה עקב הירידות בשנה שעברה, אולם עקב שנאת הסיכון, אשר התגברה בחדות בקרב מנהלי ההשקעות, נמכרו רבות מהן וצומצמה החשיפה אליהן.

שינוי טעמים זה הביא לכך שבשנים הקרובות אנו צפויים לתשואה נמוכה מאוד על תיק ההשקעות הפנסיוני שלנו. חלק מן החוסכים יאלצו להמתין כעשור שלם עד שיוכלו לשוב לרמת החיסכון שהיתה להם ערב המשבר. המבוגרים שבינינו, אשר קרובים למועד היציאה לגמלאות, לא יחזרו לאותה רמה ככל הנראה.

ירידת ערך החיסכון הפנסיוני עתידה לפגוע מהותית ברמת ואיכות החיים שלנו שנים קדימה. רק התנהלות ומעורבות אקטיבית של החוסך בכל הקשור בניהול עתידו הפנסיוני יכולה למתן את הפגיעה הצפויה.