כלכלוג

פוסט חשוב מן הבלוג The Big Picture מציג מספר תובנות לגבי תנועת סוגי נכסים פיננסים לאורך זמן.

הפוסט מתייחס למאמר מן The Wall Street Journal מן השבוע האחרון. במאמר מוצג מחקר הבוחן את המתאם של המניות המרכיבות את מדד ה-S&P500 לתנועת המדד עצמו. על פי המחקר מסתבר, שרמת המתאם עלתה בשנים האחרונות לרמת שיא, כלומר, שיעור המניות שעולות כאשר המדד עולה הינו גבוה יותר ויותר בשנים האחרונות. מבחינה הסטורית, רמת מתאם שכזו (כמעט 90%) שררה רק ב-1987, בתקופה שלפני "יום שני השחור".

בנוסף מוצג בפוסט הגרף שלעיל - מחקר של חברת Bianco Research. הגרף מציג את המתאם של 6 סוגי נכסים (Asset Classes) למדד ה-S&P500. בין הנכסים - זהב, מרווח התשואה של אג"ח קונצרניות מאג"ח ממשלתי, אירו ונפט. מסתבר שהמתאם כיום הוא מן הגבוהים ביותר ב-3 השנים האחרונות. כלומר, ככל שהאשראי מתרחב עולה מחיר הנכסים הללו, וכאשר האשראי מתכווץ מחירם יורד יחד.

המעניין הוא, שהנכס בעל הקורלציה ההפוכה לכל הנכסים שלעיל הוא - הדולר האמריקני. כיוון שמרבית האשראי בעולם נקוב בדולרים, הרי שצמצום האשראי משמעותו התחזקות הדולר. ככל שהדולר יתחזק, כך ילך וירד סך האשראי הגלובלי, ועימו מחירי כל הנכסים. זוהי הדפלציה…

החודש האחרון הוא החודש של הזהב. משבר החוב באירופה דחה ככל הנראה את האפשרות להעלאות ריבית בתקופה הקרובה, דבר שהביא להתפרצות מחיר הזהב עד לשיא כל הזמנים. בנוסף, החלשות המטבעות האירופאים מול הדולר, הביאה את הזהב לשיא כל הזמנים גם כשהוא נקוב באירו, פאונד ויתר המטבעות החלשים שבסביבה. הסנטימנט של הסוחרים בעולם כלפי הזהב נמצא גם הוא בשיא, כאשר מרביתם מצפים שהוא יגן עליהם מפני כל תרחיש כלכלי/פוליטי אפשרי.

ובכן, האם זה הזמן להשקיע במתכת הזהובה? פוסט מעניין בנושא מן הבלוג CrossingWallStreet.com מסביר את הסיבה להתחזקות הזהב:
הזהב מתחזק ככל שהריבית הריאלית על הדולר נמוכה יותר. כלל האצבע הוא 2%, כלומר ככל שהריבית הצפויה של ה'פד' פחות שיעור האינפלציה הצפויה נמוכה מ-2%, אזי הזהב צפוי להמשיך להתחזק. כיום הריבית הריאלית בארה"ב הינה שלילית, ולכן הזהב עולה. הזהב הוא מעין נכס ממונף על שיעור הריבית הריאלית, ולכן גם שינוי של 0.25% בריבית יכול לפגוע דרמטית במחיר הזהב.

בפוסט המצורף, מעריך הכותב שהריבית צפויה להתחיל לעלות כבר בחודשים הקרובים, דבר שיעלה את הריבית הריאלית הצפויה קרוב יותר לרף 2%, ובכך יחל את מסעו של הזהב דרומה.
אפשרות נוספת שלא נכתבה בפוסט, היא שאנו לפני תקופה דיפלציונית קשה. צניחת מחירי הנפט והסחורות בימים האחרונים מרמזת על אפשרות של חזרה לדיפלציה. ירידה חדה במדדי המחירים תביא לעליית הריבית הריאלית, אפילו שהריבית הנקובה בארה"ב קרובה ל-0%. דבר זה יפגע משמעותית במחיר הזהב, כמו יתר הנכסים בעולם…

בעקבות הגרעונות התופחים של ארה"ב וביצועי הכלכלה החלשים, הדולר האמריקני הולך ונחלש מאז מרץ השנה. במקביל מתחזק הזהב, כשהוא מגיע לשיא נומינאלי של 1178 דולר ארה"ב לאונקיה. החששות מהתפרצות אינפלציונית מקדיחים את ה"תבשיל" ומומחים מדברים על רכישת זהב בכל מחיר (אפילו 5,000 דולר ארה"ב)…

לטעמי זה הזמן לעשות את ההיפך ("כשמשהו ברור לכולם, ברור שהוא אינו נכון"). אינדקס הדולר מגיע היום לתמיכה חשובה באיזור 74.6, ומכאן זמן טוב להיפוך מגמה ארוך טווח.

הפילוסוף היווני אריסטו הגדיר את הכסף כאמצעי לשערוך השווי של מוצרים ושירותים שונים. אריסטו הגדיר 4 קריטריונים אשר כסף אמור לקיים בכדי שיוכל למלא את ייעודו זה:

• עמידות – שלא יתנדף, יתפורר או ישחק לאורך זמן ושימוש
• ניידות – שניתן יהיה לקחת ולהזיז את הכסף בצורה נוחה ופשוטה ולהעבירו מיד ליד
• חלוקה – שניתן יהיה לחלקו ליחידות קטנות יותר, או לחבר מספר יחידות ממנו לסך גדול יותר
• בעל ערך פנימי – הערך של הכסף צריך לעמוד בפני עצמו, ללא קשר לחפץ או אדם

לאורך השנים היה הזהב האמצעי היחיד שעמד בכל הקריטריונים (נפט לא ניתן לנייד, קרקע לא ניתנת לחלוקה ולכסף של הממשלה אין ערך פנימי…). כיום, עם התפתחות טכנולוגית המחשבים והשינוע (מטוסים ואוניות) יותר נכסים עומדים ביותר קריטריונים, ומהווים מעין תחליף לכסף: קרנות REIT הוסיפו לקרקע את מימד החלוקה והניידות החסר, כנ"ל לגבי מניות של עסקים, ותעודות הסל השונות הוסיפו את מימד הניידות לנפט ושאר הסחורות.

עם זאת, הזהב עדיין נתפס כמשמר הערך האולטימטיבי. משקיעים נוטים "לברוח" אל הזהב בכל עת שנראה שהשלטון מאבד את השליטה בכלכלה. במאה השנים האחרונות האמיר מחירו של הזהב יחד עם חששות הציבור מפני אינפלציה, קריסה כלכלית או מלחמה גדולה שבדרך. יתרה מכך, משקיעים רבים נוהגים למדוד את מחירם של מדדים וסחורות שונות באונקיות זהב. לטענתם, הממשלות והבנקים המרכזיים גורמים בפעילותם לשחיקה מתמדת של ערך הקניה של המטבע הנקוב הרשמי (Fiat Currency) באמצעות יצירת אינפלציה. באמצעות שיערוך השווי של סחורות ומניות בזהב, מנטרלים אותם משקיעים את כוח הקניה של המטבע, ומשתמשים בכוח הקניה של הזהב בלבד.

מצורפים מספר גרפים לדוגמא:

· בגרף הראשון מוצג גרף לוגריתמי של מדד הדאו ג'ונס כשהוא נקוב באונקיות זהב החל משנת 1978. כפי שניתן לראות, המדד הגיע לשיאו בשנת 1999, בשער של 44.8 אונקיות. החל מנקודה זו (ולא בשנת 2007 כפי שנדמה לאלו שמודדים את מחיר המדד בדולרים ארה"ב) החלה המפולת, אשר אנו מצויים כיום בעיצומה. במרץ השנה, הגיע המדד לשפל של כ-7 אונקיות, ומאז עלה עד כדי 9.2 אונקיות. בהתאם לגרף זה, מגמת ההתדרדרות במדד הדאו ג'ונס, כשהוא נקוב בזהב, טרם הסתיימה. הערכות האנליסטים המתמחים בתחום זה, מציינות את הטווח 1.5-5 אונקיות זהב כמחיר שבו תסתיים המפולת, כאשר רמת 1-2 אונקיות תמכה במדד במפולות של 1930 ו-1974.

· בגרף השני מוצג היחס זהב לכסף. הכסף, כמו הזהב, גם הכסף עומד בקריטריונים של אריסטו כאמצעי מוניטרי. אלא, שמשקלו הסגולי הנמוך ביחס לזהב, מקשה על הניוד שלו, וכן שימושיו התעשייתיים מטים את ההתייחסות אליו ככזה. כפי שניתן לראות בגרף, בתקופה האחרונה קצב ההתחזקות של הכסף גבוה מזה של הזהב. בשיא המשבר עמד היחס על מעל 90, בעוד כעת היחס עומד על 65. ניתן לראות תמיכה ליחס הזה ברמה של 52-57 אונקיות כסף לכל אונקיית זהב.

· בגרף השלישי מוצג היחס בין זהב לנפט (Crude). לאחר שלפני שנה הגיע היחס לשפל של 7 חביות נפט לכל אונקיה, התרסק מחיר הנפט עד לכ-24 חביות לאונקיה בחודש פברואר. ניתן לראות מספר תמיכות למחיר הנפט בטווח 14- 8 חביות לאונקיה.

התכווצות הביקושים המהירה שמתחוללת בשנה האחרונה גרמה להתעוררות שד הדפלציה. מחירי המוצרים יורדים ברחבי העולם, כשעימם גם המוצרים הפיננסיים, המניות, הנדל"ן והמטבעות של כלכלות ממונפות או מוטות יצוא. המשקיעים שמחפשים לשמור את ערך נכסיהם החלו נוהרים אל המתכות היקרות ובפרט אל הזהב. מאז ומעולם נתפסה המתכת הצהובה כגורם משמר ערך. בכל פעם שציפיות האינפלציה התעוררו, רכשו המשקיעים זהב. אולם, נראה שבתקופה זו, חשיבותו של הזהב עולה שבעתיים:

1. בתקופה של ריבית אפסית או שואפת ל-0 במרבית המטבעות המובילים (דולר, יין יפני, ליש"ט, ₪…) נראה שהעלות האלטרנטיבית של אחזקת זהב הינה אפסית.
2. ממשלות ובנקים מרכזיים בכל העולם מבקשים להגדיל את הביקושים לכלכלה המקומית שלהן באמצעות הגברת כדאיות היצוא. פיחות המטבע המקומי הינו אחד הכלים הטבעיים לכך. הזהב מהווה משמר ערך אל מול המאבק הגלובלי להחלשת היחסית של המטבעות.
3. בחודשים האחרונים הגבירו הבנקים המרכזיים את הדפסת הכסף (M0) מתוך מטרה לספק נזילות למערכת הפיננסית והכלכלית. בשלב זה עודף הנזילות שמסופק באמצעות ההדפסה אינו מתורגם לאינפלציה עקב חוסר רצונם של הבנקים להלוות את הכסף לעסקים וצרכנים. אולם, עם התאוששות השווקים תהפוך הנזילות לאינפלציה, והזהב חזור לתפקידו הקלאסי.
4. במידה ותרחיש הדיפלציה ימשיך ויעמיק בשווקים בחודשים הקרובים, הגירעונות של הממשלות ילכו ויגדלו. חוסר היכולת לגבות מס אינפלציה לצד התדרדרות הביקושים יביאו לירידה בהכנסות ממיסים וגירעון פיסקאלי עולה. הממשלות יאלצו להנפיק אג"ח בשווקים הדועכים בריבית הולכת ועולה, מתוך מטרה להיאבק על יתרת הכסף הפנויה של המשקיעים. הנפקות אלו יביאו לעליה בתשואות מרמתן הנוכחית והפסדי הון למשקיעים כיום. השקעה בזהב תשמור על המשקיע מפני תרחיש שכזה.
5. לאחרונה צפים ועולים תרחישי יום הדין הגורסים שמשבר גלובלי שכזה יגיע לסיומו רק במלחמה מקיפה ומשמעותית. משקיעים המאמינים באפשרות זו אוגרים מטבעות זהב של ממש, מתוך מטרה להשתמש בהם כאמצעי תשלום בתקופה האפוקליפטית הצפויה.

מגמת העלייה במחיר הזהב נראית יציבה ובעלת יסודות פונדמנטליים בריאים. עם זאת, בכל האמור לעיל, לא התייחסתי למאזן הכוחות בין ביקוש להיצע כפי שהוא קיים כיום, כי אם ליתרונות הגלומים בהשקעה בזהב בתקופת חוסר הוודאות הצפויה לנו בשנים הקרובות.

–
כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.