
ביום שישי פורסמו נתוני האבטלה בארה"ב לחודש אוקטובר. מספר נקודות שעלו מן הדו"ח:
1. מספר המועסקים התכווץ זה החודש ה-22 ברציפות.
2. שיעור האבטלה עלה מעל 10%, זו הפעם השניה בלבד מאז תום מלחמת העולם השניה (מצורף גרף).
3. שיעור האבטלה U-6, הכולל גם עובדים בחלקי משרה מסיבות כלכליות הגיע ל-17.5% מסך כוח העבודה.
4. שיעור העובדים בחלקי משרה, אשר היו רוצים לעבוד משרה מלאה, עלה ל-9.3 מיליון עובדים (לעומת 6.8 מיליון לפני שנה).
נתוני האבטלה ממשיכים להציג הרעה מתמשכת בשוק העבודה. קצב ההרעה אינו מאט, ומצליח להפתיע מידי חודש את האנליסטים השונים בתחום. רבים מהם טוענים, שנתוני האבטלה הינם נתון מפגר (Lagging Indicator), וצפויים להמשיך הציג הרעה עוד מספר חודשים לאחר שהמשק כבר יצא מן המשבר. טענה זו מתבססת על הנתונים ממשברים קודמים, כפי שהם מוצגים בגרף המצורף. לטענתם, נתוני האבטלה צפויים להתייצב ולהציג שיפור רק כמחצית השנה לאחר תום המיתון. הטענה שלעיל מתבססת על כך שבעלי המפעלים נוהגים לשוב ולקלוט עובדים רק כאשר הם מזהים ביקושים יציבים ומתגברים. ביקושים שכאלה מגיעים הרבה לאחר שהמיתון כבר הסתיים.
אלא שהגלובליזציה ומגמת מיקור החוץ שהתבססה בשווקים המפותחים עומדת הפעם לרועץ בכל הקשור לשוק העבודה. מרבית התעשיה היצרנית, מרכזי השירות הטלפוני והחקלאות הועברו מארה"ב ואירופה למדינות אסיה, בהן כוח העבודה היה זול משמעותית. בעקבות כך, נסגרו הרבה מפעלים ומקומות עבודה באופן פרמננטי. גם כאשר סימני ההתאוששות יהיו ממשיים, לא קיימים בארה"ב גופים יצרניים, אשר יקלטו את המובטלים הרבים.
יתרה מכך, חלק ניכר מן המובטלים מגיע מתחומי הפיננסים והבניה. סקטורים אלו חטפו את עיקר המשבר הנוכחי, ולכן אינם צפויים להציג התאוששות משמעותית עוד זמן רב.
בהתאם לכך, שיעור האבטלה הגבוה צפוי להשאר עימנו עוד זמן רב, גם כאשר סימנים אמיתיים של התאוששות כלכלית יראו בשוק. מובטלים אלו אינם צפויים לתמוך בצריכה הפרטית הנחלשת, ובוודאי שלא יועילו למכירות ורווחיות החברות.