כלכלוג

מצורפת עבודה של כלכלני הבנק הצרפתי - סוסייטה ג'נרל לגבי האינדיקטורים המובילים ומדדים אחרים בכלכלות השונות.

אינדיקטורים מובילים (Leading) הינם מדדים כלכליים, אשר על פי רוב מרמזים על הכיוון של הכלכלה בחודשים הבאים. אינדיקטורים אלו כוללים את מדדי מנהלי הרכש, סנטימנט הצרכנים וכדומה, בעוד שנתוני האבטלה, הצמיחה ודוחות החברות הינם אינדיקטורים מפגרים (Legging).

כפי שניתן לראות בגבי האינדיקטורים המובילים בסין והודו, המהוות את קטר הצמיחה של הכלכלה העולמית כבר החלו להתהפך, בהקדימם את כלכלות המערב (OECD). במידה וכך, הסיכוי לצמיחה כלכלית עולמית של כ-3% נראית אופטימית מידי. בנוסף, מציב המאמר נתונים שונים לגבי הכלכלה ביפן ובארה"ב, אשר כפי הנראה החלו כבר בתהליך ההתכווצות הכלכלית…

1. המפולת הבאה כבר כאן - ניתוח מעניין של מתוך הבלוג ZeroHedge מפרט את הסימנים למפולת הקרובה. שיעור יועצי ההשקעות הדוביים על השוק נמצא בשפל של מספר שנים, דבר שתמיד הוביל למפולת. גם מדד האינדיקטורים המובילים ביפאן ובארה"ב מסמנים ששיא הראלי קרוב מתמיד.

2. תנועת הסחורות ברכבות לא מתאוששת - למרות ההתאוששות בחדה ב-וול-סטריט, נתוני תנועת הסחורות ברכבות בארה"ב אינו מעיד על התאוששות בכלכלה הריאלית. נתונים על הנושא מן הבלוג The Pragmatic Capitalist מעידים שמשהו לא בסדר בסיפור של ההתאוששות הנוכחית.

ביום שישי פורסמו נתוני האבטלה בארה"ב לחודש אוקטובר. מספר נקודות שעלו מן הדו"ח:

1. מספר המועסקים התכווץ זה החודש ה-22 ברציפות.
2. שיעור האבטלה עלה מעל 10%, זו הפעם השניה בלבד מאז תום מלחמת העולם השניה (מצורף גרף).
3. שיעור האבטלה U-6, הכולל גם עובדים בחלקי משרה מסיבות כלכליות הגיע ל-17.5% מסך כוח העבודה.
4. שיעור העובדים בחלקי משרה, אשר היו רוצים לעבוד משרה מלאה, עלה ל-9.3 מיליון עובדים (לעומת 6.8 מיליון לפני שנה).

נתוני האבטלה ממשיכים להציג הרעה מתמשכת בשוק העבודה. קצב ההרעה אינו מאט, ומצליח להפתיע מידי חודש את האנליסטים השונים בתחום. רבים מהם טוענים, שנתוני האבטלה הינם נתון מפגר (Lagging Indicator), וצפויים להמשיך הציג הרעה עוד מספר חודשים לאחר שהמשק כבר יצא מן המשבר. טענה זו מתבססת על הנתונים ממשברים קודמים, כפי שהם מוצגים בגרף המצורף. לטענתם, נתוני האבטלה צפויים להתייצב ולהציג שיפור רק כמחצית השנה לאחר תום המיתון. הטענה שלעיל מתבססת על כך שבעלי המפעלים נוהגים לשוב ולקלוט עובדים רק כאשר הם מזהים ביקושים יציבים ומתגברים. ביקושים שכאלה מגיעים הרבה לאחר שהמיתון כבר הסתיים.

אלא שהגלובליזציה ומגמת מיקור החוץ שהתבססה בשווקים המפותחים עומדת הפעם לרועץ בכל הקשור לשוק העבודה. מרבית התעשיה היצרנית, מרכזי השירות הטלפוני והחקלאות הועברו מארה"ב ואירופה למדינות אסיה, בהן כוח העבודה היה זול משמעותית. בעקבות כך, נסגרו הרבה מפעלים ומקומות עבודה באופן פרמננטי. גם כאשר סימני ההתאוששות יהיו ממשיים, לא קיימים בארה"ב גופים יצרניים, אשר יקלטו את המובטלים הרבים.
יתרה מכך, חלק ניכר מן המובטלים מגיע מתחומי הפיננסים והבניה. סקטורים אלו חטפו את עיקר המשבר הנוכחי, ולכן אינם צפויים להציג התאוששות משמעותית עוד זמן רב.

בהתאם לכך, שיעור האבטלה הגבוה צפוי להשאר עימנו עוד זמן רב, גם כאשר סימנים אמיתיים של התאוששות כלכלית יראו בשוק. מובטלים אלו אינם צפויים לתמוך בצריכה הפרטית הנחלשת, ובוודאי שלא יועילו למכירות ורווחיות החברות.

פוסט מדהים מן הבלוג Sudden Debt על נתוני הסחר הימי, סותם את הגולל על סיפור ההתאוששות הכלכלית הצפויה.

קיים מתאם גבוה מאוד בין מחירי ההובלה הימית לבין הפעילות הכלכלית הריאלית בעולם. כאשר יצרנים באסיה מגדילים תפוקה עקב ביקושים גבוהים, מחירי ההובלה הימית ואוניות המשא עולים. מצורפים מספר גרפים, אשר מספרים את כל הסיפור:

1. הגרף מציג את מחיר הספוט של אוניה מסוג Capesize Bulk Carrier, אשר הינה הגדולה מסוגה להובלת מטעני צובר יבשים. למרות המשך העליות בשווקי ההון, כבר בחודש יוני האחרון החלה המגמה להתהפך, והביקושים חזרו לצנוח. מחיר הספוט ירד עד כה כ-90% מאז השיא בתחילת 2008.

2. הגרף השני מציג את המחיר לאונית משא יד שניה. מחיר האוניות צנח בספטמבר 2008 בלמעלה מ-70% ומאז לא מראה סימני התאוששות.

3. הגרף השלישי מציג את צפי אספקות אוניות משא שכבר הוזמנו. למרות ביטולים רבים שבוודאי מתרחשים בימים אלו, תוכנית האספקות מציגה זינוק משמעותי באספקת אוניות בשנים הקרובות. הזמנות אלו בוצעו בשנים היפות של הסקטור, וכעת הן צפויות להביא חברות הובלה רבות לכדי פשיטת רגל.

4. הגרף האחרון מראה את מדד ההובלה של אוניות קונטיינרים. אלו מעבירות תוצרת גמורה, ומייצגות את הביקוש של הצרכנים. גם במקרה זה אין התאוששות בביקושים.

הכיוון עליו מצביעים הגרפים הוא ברור. האם הכלכלה הריאלית תתאים את עצמה לשווקי המניות או שמא האחרונים יבצעו תפנית פרסה לכיוון הכלכלה הריאלית? ומה זה אומר לנו על מצבה של צים?