כלכלוג

פוסט חשוב מן הבלוג The Big Picture מציג מספר תובנות לגבי תנועת סוגי נכסים פיננסים לאורך זמן.

הפוסט מתייחס למאמר מן The Wall Street Journal מן השבוע האחרון. במאמר מוצג מחקר הבוחן את המתאם של המניות המרכיבות את מדד ה-S&P500 לתנועת המדד עצמו. על פי המחקר מסתבר, שרמת המתאם עלתה בשנים האחרונות לרמת שיא, כלומר, שיעור המניות שעולות כאשר המדד עולה הינו גבוה יותר ויותר בשנים האחרונות. מבחינה הסטורית, רמת מתאם שכזו (כמעט 90%) שררה רק ב-1987, בתקופה שלפני "יום שני השחור".

בנוסף מוצג בפוסט הגרף שלעיל - מחקר של חברת Bianco Research. הגרף מציג את המתאם של 6 סוגי נכסים (Asset Classes) למדד ה-S&P500. בין הנכסים - זהב, מרווח התשואה של אג"ח קונצרניות מאג"ח ממשלתי, אירו ונפט. מסתבר שהמתאם כיום הוא מן הגבוהים ביותר ב-3 השנים האחרונות. כלומר, ככל שהאשראי מתרחב עולה מחיר הנכסים הללו, וכאשר האשראי מתכווץ מחירם יורד יחד.

המעניין הוא, שהנכס בעל הקורלציה ההפוכה לכל הנכסים שלעיל הוא - הדולר האמריקני. כיוון שמרבית האשראי בעולם נקוב בדולרים, הרי שצמצום האשראי משמעותו התחזקות הדולר. ככל שהדולר יתחזק, כך ילך וירד סך האשראי הגלובלי, ועימו מחירי כל הנכסים. זוהי הדפלציה…

למרות השיפור בנתוני שוק העבודה בישראל וברחבי העולם, נראה שלא צפויה עליה בשכר העבודה בחודשים הקרובים. אמנם ההתאוששות ניכרת היטב במחירי הנכסים לסוגיהם, המגזר העסקי מציג התרחבות עקבית ושיעור האבטלה אף ירד בישראל (7.4% ברבעון ה-4 של 2009) ובמרבית מדינות העולם, עדיין ישנן סיבות משמעותיות, אשר לוחצות את שכר העובדים כלפי מטה:

1. עודף אמצעי יצור - שיעור התפוסה של אמצעי היצור בארה"ב עומד על כ-72% בלבד, הרבה פחות מן הרמה "הנורמלית" של טרום המשבר. רמה נמוכה זו, לוחצת על היצרנים לקבל עבודה במחירי הולכים ויורדים, ובלבד שיכסו את עלויות ההפעלה של קו היצור, בעוד היצרנים מצידם לוחצים על שכר העובדים. דוגמא טובה הינה תעשיית הרכב, אשר איבדה שליש מן הביקוש למוצריה, דבר שכאמור פגע בשכר העובדים. מצב דומה קיים בכל המדינות המפותחות, וכן אצל רבים מן היצרנים במדינות המתפתחות.

2. עודף נדל"ן - משבר הנדל"ן הגלובלי יצר עודף היצע של נכסי נדל"ן בארה"ב ובאירופה, אשר גורם לירידה בהתחלות הבניה, פיטורים מתמשכים בתעשייה וירידה בשכר העובדים הנותרים.

3. חדשנות טכנולוגית - העברת פעולות רבות לביצוע באמצעות האינטרנט גורמת לצמצום הצורך בכוח עבודה, ובכך לוחצת על שכר העובדים הקיימים. הדוגמאות הקלאסיות הינן פעילות הבנקים, הברוקרים וחברות התיירות השונות, אשר העבירו חלק ניכר מאוד מפעילותן לרשת, דבר שצמצם את גיוסי העובדים שלהן.

4. עליה בגיל הפרישה - מגמה זו אמנם מסייעת לאיזון של קרנות הפנסיה השונות, אולם מאידך מגדילה את סך העובדים המתמודדים על המשרות הקיימות במשק. בנוסף, פנסיונרים, אשר נפגעו במשבר הכלכלי האחרון נאלצים לשוב לשוק העבודה בכדי להשלים את ההכנסה שקוצצה בגל הירידות הגלובלי.

5. הגרעונות בתקציבי המדינות והרשויות - עקב המשבר מדינות רבות הגדילו את הגירעון במידה משמעותית. בנוסף, תקבולי המסים נפלו בצורה חדה, בעיקר ברשויות המקומיות ברחבי ארה"ב ואירופה, דבר שהביא גם אותן לגרעונות עצומים עד כדי פשיטת רגל. תוכניות ההבראה השונות יחייבו פיטורי אלפי עובדים ברחבי העולם, דבר שככל הנראה יוסיף ללחץ על שכר העבודה.

לסיכום, הירידה בשיעור האבטלה עדיין לא הביאה את המשקים השונים לכדי "תעסוקה מלאה". המעסיקים יכולים לקלוט עוד עובדים בשכר נמוך במקום לשלם שעות נוספות יקרות או לחלופין להעלות את שכר העובדים הקיימים. מגמה זו צפויה להמשך עוד זמן רב, דבר שככל הנראה ימנע לחצים אינפלציונים מכיוון זה. זאת ועוד, ירידת השכר צפויה להביא להוזלת מחירי המוצרים (בכדי להגדיל את הביקוש), דבר שמצידו יחזק עוד יותר את המגמה הדיפלציונית.

מצורפת מצגת שקפים מצויינת מאת הכלכלן David Meier המציגה את כל הטיעונים הנכונים בצורה ברורה ומסודרת בעד התפתחות גל דיפלציוני חסר תקדים. ההשלכות למחירי כל הנכסים הינן דרמטיות ביותר.

מומלץ בחום…

ותודה למשה על השיתוף.

"העשור האבוד" של יפן יכול להפוך בשנים הבאות ל"עשורים האבודים" במידה ולא יכול שינוי משמעותי בצמיחה הכלכלית במדינה. הצניחה הכלכלית שהחלה בתחילת שנות ה-90, נמשכה במיתון של 1998 וכעת מצויה בשיאו של המיתון הכבד של 2008, בו ספגה את ההתכווצות הכלכלית החדה ביותר מבין כל המדינות המפותחות (צניחת התמ"ג בקצב שנתי של 15%). בנוסף היבטיה החמורים של דיפלציה עמוקה ניכרים בכל נתוני המאקרו המתפרסמים מידי שבוע, וזאת למרות נסיונות הקלה מוניטרים ופיסקאלים משמעותיים.


לאחר הצניחה החדה בתוצר ברבעון הראשון, נראה שיפן מצויה בשלבים ראשונים של התייצבות בביקוש, וזאת עקב תהליך של בניית מלאים וביקושים מצד הממשלה. אלא שהמשך ההתייצבות תלויה בלבד ביכולת של יפן למצוא שווקים למוצריה. בעוד בארה"ב, הצריכה הפרטית מהווה כ-2/3 מן התמ"ג, הרי שיפן, בעלת האוכלוסיה המתבגרת, מבוססת בעיקר על יצוא מכונות ומכוניות, כאשר הצריכה הפרטית מהווה פחות מ-1/2 מן התוצר.


האפשרות של גידול ביצוא בנויה בשלב זה על הביקוש מסין, אשר הגיעה לכדי 20% מסך היצוא של יפן. אלא, שהביקוש הסיני הינו עדיין נגזרת של הביקוש האמריקני והאירופי, ואלו כידוע מצויים בשלב מתקדם של התכווצות והגדלת שיעור החיסכון. הביקוש המקומי ביפן ספג מכה קשה עקב הירידה בשכר והעליה בשיעור האבטלה, ולכן אינו צפוי להתחזק בתקופה הקרובה ולשמש בסיס להתאוששות כלכלית במדינה.


לאחר שנים של דפלציה (1999-2005) חזרה הדפלציה להכות במשק היפני. מחירי המוצרים יורדים באופן עקבי, בעיקר עקב העודף המשמעותי של יכולת היצור והציוד הקפיטלי הקיים, דבר שמעודד הורדות מחירים. הביקושים הפנימיים הנמוכים מחזקים את המגמה של מדדי מחירים שליליים. בשלב זה נראה שמגמה דיפלציונית זו תימשך ביפן זמן רב, ובעיקר כל עוד מחירי האנרגיה והסחורות ישארו בסביבות רמתם הנוכחית.


בניסיון להציל את הכלכלה, אישרה הממשלה באפריל השנה תוכנית תמריצים בסך 15 טריליון יין, דבר אשר צפוי להביא את שיעור החוב הממשלתי לכ-200% מן התוצר. שיעור חוב גבוה זה, העלה חששות רבים לגבי יכולתה של יפן לעמוד בחובותיה, ואף הביא להורדת דירוג ה-AAA של המדינה ב-מאי 2009. אלא שהממשלה מעדיפה שלא להעלות מיסים או לקצץ בפעילותה וזאת בכדי לא להחמיר עוד יותר את המצב הכלכלי, ולכן הבנק המרכזי של יפן נאלץ להמשיך ולרכוש אג"ח ממשלתי בכדי לממן את שיעור החוב התופח, ולהזרים כסף למשק המצוי בסחרור דפלציוני ממושך.


באוגוסט השנה צפויות להערך בחירות כלליות, כאשר המצב הכלכלי עומד במרכז הדיון הציבורי. בשלב זה נראה שהממשלה הנוכחית תשלם את מחיר הטיפול במשבר הכלכלי, וכך צפויה המפלגה הדמוקרטית לעלות לשלטון בקרוב. האיגודים המקצועיים תומכים במפלגה הדמוקרטית, אשר צפויה להנהיג רפורמות נוקשות בנושאי איכות הסביבה וכן בסיוע למשפחות נזקקות. בנוסף תנסה הממשלה החדשה לפעול להחלשת המטבע המקומי ובכך לשפר את המצב התחרותי של היצוא המקומי.


לסיכום, נראה שהמיתון החמור שבו מצויה יפן ימשך לכל אורך 2009, כאשר רק התאוששות גלובלית של הביקושים והמסחר יביאו להתאוששות של הכלכלה היפנית במהלך 2010.

הדבר הגרוע בנדל"ן הינו חוסר הנזילות בתקופה של שוק דובי. בשונה משוק המניות והאג"ח, בהם ניתן כמעט תמיד למצוא קונה מרצון ובכך לחתוך הפסדים, הרי שכאשר שוק הנדל"ן קורס, פשוט אין קונים. ילדים עוברים לגור עם הוריהם או להיפך, חברות נסגרות או מצטמצמות, וכך אין מי שירכוש את הנכס.

עקוב אחר שינויים פוליטיים

בתקופות של משבר כלכלי, ובעיקר מיתון, משקלה של הממשלה בעשייה גדל והולך. מעבר להגדלת התקציב, הממשלה מחליטה לאילו גופים ופרטים לסייע, וכיצד. בכוחה של הממשלה לשנות את חוקי המשחק בכדי לסייע לאלו בעלי ההשפעה (בוחרים, אליטות, וועדים, וכו'), ובאמצעות הבנה של הכיוון אליו נושבת הרוח הפוליטית, המשקיע יכול לקבל תובנות משמעותיות.

התייחס בספקנות לסעיף מאזני "חובות לקבל"

כאשר הדפלציה מתחזקת, הסיכוי לגבות חובות הולך וקטן. חברות ופרטים רבים נמצאים בשלבים שונים של תהליך פשיטת רגל, ולכן הסיכוי לקבל מהם בזמן את התשלום אליו התחייבו, קטן ככל שהמשבר מעמיק. יתרה מכך, לא מומלץ לרכוש את "החובות לקבל" של חברות אחרות גם תמורת דיסקאונט משמעותי, כיוון שהסיכוי לממשם הוא אפסי.

החזר חובות ככל האפשר

ערך הכסף עולה בתקופת דיפלציה. ככל שעובר הזמן, והמשבר מעמיק, כוח הקניה של הכסף גדל, ולכן מומלץ לשלם את החובות מוקדם ככל האפשר, כאשר ערך הכסף עדיין נמוך. בנוסף, אין טעם לעבוד עוד 5-8 אחוז יותר קשה לטובת תשלום ריבית, כאשר אפשר להיות חופשי מהתחייבויות כבר בהתחלה.

נסה להמיר אופציות ומניות לתזרים

במידה ואינך מעריך שהחברה בה אתה עובד תצמח ותפרח בתקופת מיתון קשה, מומלץ לבדוק כל אפשרות להמיר תשלומי שכר באופציות ומניות לתזרים מזומנים. בדיפלציה, מחירי הנכסים יורדים, וכך גם מניות ואופציות. יתרה מכך, הסיכוי של חברה לשרוד תקופת דפלציה אינו ברור, ולכן מומלץ להקטין את החשיפה האישית למצב החברה ע"י קבלת שכר במזומן בלבד.

הכן את החברה שבבעלותך למיתון ודפלציה

עדיף לבצע את ההכנות מוקדם ככל האפשר, תוך התאמת הוצאות השכר לעובדים והמלאי, וזאת לפני שהמציאות והירידה במכירות תחייב לעשות זאת. הכן תוכניות לסיום המיתון, אולם פעל בזהירות, עד שיתברר שהביקושים יציבים מספיק לתמוך בחזרה לשגרה. במידה ועומק המיתון אינו משמעותי תוכל תמיד להשתמש במזומן שאגרת לקליטת עובדים והגדלת המלאי.

השקע בזהירות במניות וסחורות

בתקופת דפלציה מחירי הנכסים יורדים ויורדים. אלא, שהם אינם עושים זאת בבת אחת, או בקו ישר, והם אף עולים בפרקי זמן קצרים, דבר שמבלבל משקיעים. ההיסטוריה הפיננסית מלאה בדוגמאות של מחירי נכסים שעלו חודשים, כתיקון טכני למגמה דובית ברורה. משקיע שאינו מנוסה, צפוי להצטרף למגמות קצרות אלו באיחור, וכמובן לצאת מן ההשקעות הללו באיחור, לאחר שספג הפסדים משמעותיים.

השקע במזומן

בתקופת דפלציה, מזומן הוא המלך. נקודה. יועצים יספרו על אסטרטגיה של פיזור השקעות, בנכסים שונים, אולם כפי שראינו בשנה האחרונה אין בפיזור שום נחמה. בדפלציה, מחירי רוב אם לא כל הנכסים יורדים, ורק ערך הכסף עולה.

מתוך הספר של Robert Prechter:
Deflation Survival eBook

עד מתי תוכל ספרד להיאנק תחת המיתון הכבד אליו נפלה ללא יכולת מוניטארית עצמאית?
ככל הנראה המצב בספרד הינו הקשה ביותר מבין כל מדינות גוש האירו. המדינה מציגה את כל המאפיינים של ארה"ב בזמן המשבר הגדול של המאה הקודמת, ועדיין אין אור בקצה המנהרה:
שיעור האבטלה בספרד הגיע החודש ל-15.5% מסך כוח העבודה. שיעור אבטלה זה הוא הגבוה ביותר בכל אירופה והתחזית לסוף שנה עומדת על כ-20%. בעוד שבעבר המובטלים היו בעיקר מהגרים חסרי מקצוע מיבשת אפריקה הרי שכיום אלו אזרחים מן השורה, בעלי מקצועות חופשיים וצווארון כחול, אשר איבדו את מקום עבודתם והם משתרכים בתורי האוכל של בתי התמחוי.
שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הינו שלילי, לראשונה מאז שנות ה-60. קצב ירידת המחירים בספרד, המהיר מכל מדינות הגוש, מקיים את כל התנאים של "ספירלת המוות הדיפלציונית", ומאיים על כל המרקם החברתי במדינה.
שוק הדיור, אשר פרח בעשור האחרון, בייחוד במדריד, ברצלונה וערי הנופש, קרס כמו שווקים דומים בארה"ב ובריטניה. מכירות בתים והתחלות בניה צנחו ב-2008 ב-38% ו-41% בהתאמה מול הנתון המקביל אשתקד. שיעור העיקולים הגיע לשיא כל הזמנים, ומלאי הבתים למכירה עומד מעל מיליון יחידות.
שוק המשכנתאות קפא עם התרסקות שוק הדיור. כמות המשכנתאות ירדה ב-51% מול שנה קודמת עקב חששם של האזרחים לקחת חוב נוסף במקביל לעליה בחוסר הביטחון התעסוקתי. סיבה נוספת הינה העלייה בריבית על המשכנתאות. בניגוד לירידת הריבית בגוש האירו, הרי שריבית המשכנתאות בספרד עלתה לרמה של 5.64% עקב חששם של הבנקים להלוות לאזרחים וכן התייקרות המקורות של חלק מהם.
חלק מן המערכת הבנקאית על סף קריסה. חלק מן הבנקים הלוו כספים רבים לפעילות בדרום אמריקה, ואחרים מימנו את התפתחות בועת הדיור בספרד. עם הקריסה של שווקים אלו, חלקם איבדו את כל מקורות האשראי והנזילות שלהם ואף רשמו הפסדים עתק. בשונה מן המתרחש בארה"ב ובריטניה, הרי שהממשלה בספרד הודיעה שלא תתמוך במערכת הבנקאית מעבר לכספים שהוקצו להבטחת הפיקדונות של האזרחים. סך כסף לצורך ביטוח זה עומד על כ-7 מיליארד אירו, סכום הנמוך מן הנדרש במידה ותתרחש התמוטטות של בנק משמעותי.

במהלך 2008 הודיעה הממשלה על תוכנית תמריצים בסך 120 מיליארד אירו, אולם נראה שהשפעתה הינה מינורית אל מול הצונאמי הכלכלי שמטביע את ספרד. הבנק המרכזי של אירופה הזרים הלוואות ענק למערכת הבנקאית הקורסת, אולם נראה שגם כאן, ההצלחה הינה זמנית, והחולה עדיין אינו נושם בכוחות עצמו.

לאור נתונים קשים אלו נראה שמצבה של ספרד הינו אבן בוחן ליכולת האיחוד לתמוך בחברותיו ובכך לשמור על אחדותו. הורדות הריבית של הבנק המרכזי באירופה היו משמעותיות, אולם ככל הנראה איטיות ומעטות מידי אל מול הצרכים של ספרד. עיקשותו של טרישה, שלא להוריד את הריבית ל-0%, כפי שעשו עמיתיו ברחבי העולם, הותירה את האירו חזק מידי, ובכך פגעה אנושות ביכולת היצוא והתחרות של התעשייה המקומית בכלל, ובספרד בפרט.

לאחרונה מתרבים הקולות לעזיבה של ספרד את האיחוד, או לפחות להפר את האחדות המוניטארית באמצעות חזרה למטבע המקומי – הפזטה. עצמאות מוניטארית תאפשר לבנק המרכזי של ספרד לפחת בחדות את המטבע המקומי ובכך לשפר דרמטית את מצבה היחסי של התעשייה.

מקורות:
Spain’s Falling Prices Fuel Deflation Fears in Europe

, The New York Times, 20/4/09
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בספרד

הבנק המרכזי של ספרד

–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.