כלכלוג

פוסט חשוב מן הבלוג The Big Picture מציג מספר תובנות לגבי תנועת סוגי נכסים פיננסים לאורך זמן.

הפוסט מתייחס למאמר מן The Wall Street Journal מן השבוע האחרון. במאמר מוצג מחקר הבוחן את המתאם של המניות המרכיבות את מדד ה-S&P500 לתנועת המדד עצמו. על פי המחקר מסתבר, שרמת המתאם עלתה בשנים האחרונות לרמת שיא, כלומר, שיעור המניות שעולות כאשר המדד עולה הינו גבוה יותר ויותר בשנים האחרונות. מבחינה הסטורית, רמת מתאם שכזו (כמעט 90%) שררה רק ב-1987, בתקופה שלפני "יום שני השחור".

בנוסף מוצג בפוסט הגרף שלעיל - מחקר של חברת Bianco Research. הגרף מציג את המתאם של 6 סוגי נכסים (Asset Classes) למדד ה-S&P500. בין הנכסים - זהב, מרווח התשואה של אג"ח קונצרניות מאג"ח ממשלתי, אירו ונפט. מסתבר שהמתאם כיום הוא מן הגבוהים ביותר ב-3 השנים האחרונות. כלומר, ככל שהאשראי מתרחב עולה מחיר הנכסים הללו, וכאשר האשראי מתכווץ מחירם יורד יחד.

המעניין הוא, שהנכס בעל הקורלציה ההפוכה לכל הנכסים שלעיל הוא - הדולר האמריקני. כיוון שמרבית האשראי בעולם נקוב בדולרים, הרי שצמצום האשראי משמעותו התחזקות הדולר. ככל שהדולר יתחזק, כך ילך וירד סך האשראי הגלובלי, ועימו מחירי כל הנכסים. זוהי הדפלציה…

כולם יודעים שאסור להשוות תפוחים ל-תפוזים…אבל, מה לגבי ההשוואה בין חזירים (PIGS=פורטוגל, איטליה, יוון וספרד) ופילים??

משבר הגירעון הנוכחי של יוון השפיע בתחילה רק על יוון וחברותיה החזיריות, אולם כיום משפיע על כל השכנות באיחוד האירופי. מחירי ה-CDS עבור החוב של כל המדינות באיחוד, לרבות השמרניות - גרמניה וצרפת, החלו עולים, דבר אשר יקשה וייקר בעתיד גיוסי חוב חדש.

כלכלנים, עיתונאים ופוליטיקאים מתחרים זה בזה בכדי להציג את חוסר האחריות והבזבזנות של ממשלת יוון לדורותיה. אין יום שעובר ללא אזכור של הסכנות בחוב היווני, כאשר גם רוביני, שטיגליץ, טאלב ואחרים זיהו את הפוטנציאל התקשורתי בנושא, ומדברים בכל במה פנויה על השלכות העניין. וכמו שאומר הפתגם: "אחרי שהעץ נפל, כל אחד יכול יכול להיות חוטב עצים".

אלא, שיוון היא היא החזרזיר בסיפור לעומת הפיל הגדול, שהיא כמובן ארה"ב. יוון "נשחטת" לטובת אינטרסים גדולים יותר ובהם הגירעון האמריקני. מהם 27 מיליארד דולר גירעון יווני, לעומת 1.6 טריליון דולר של ארה"ב (לא כולל רשויות ומדינות בתול ארה"ב)?

בכדי לממן גירעון עצום זה, ארה"ב צריכה לגייס סכומי עתק מידי שנה. כיוון שהיא אינה רוצה לשלם ריבית גבוהה יותר, היא מציעה למשקיעים רווחי הון בדמות תיסוף הדולר. יוון מוקרבת על מזבח הגירעון מתוך מטרה לגרום להתחזקות הדולר על חשבון האירו הנחלש, ובכך להפוך את גיוס החוב האמריקני לאטרקטיבי יותר אל מול חוב אירופאי כלשהו.

נחמד, לא?

מצבה של אוקראינה הולך ומחמיר. המדינה שנפגעה קשות מן המשבר האחרון, מצויה כעת בשלהי נסיון התאוששות מן המיתון הכבד שפרץ במדינה במהלך השנתיים האחרונות. ניסיונות קרן המטבע העולמית לסייע למדינה, לאחר שכבר הזרימה מעל 10 מיליארד דולר, הצליחו לעצור זמנית את ההתדרדרות, אולם נראה שזוהי שירת הברבור של אוקראינה.

במהלך המשבר צנח הביקוש לתוצרתה של אוקראינה, ובעיקר למחצבים השונים (מתכות, גז…) אותם היא מייצאת. ההשקעות במדינה צנחו בכמעט 60%, והתמ"ג לשנת 2009 צפוי להראות ירידה של כ-14%!!! התוצר התעשייתי, אשר מתאושש מצניחה של 30% בתחילת השנה, עדיין נמוך בכמעט 20% לעומת 2008, והאבטלה כמובן עולה בחדות.

במקביל למשבר הריאלי, קיים במדינה מזה שנים משבר מוניטרי ופיסקאלי חריף. ב-2008 הסתכמה האינפלציה ב-25%!!! הלחצים הדיפלציונים כיום, הנובעים מעודף היצע של עבודה וקווי יצור, הורידו את האינפלציה לרמה של 14%, כך שהריבית ירדה בלחץ הממשלה לרמה של 10%. הגירעון התקציבי הולך ומאמיר לרמה של מעל 8% מן התמ"ג, הרבה מעבר ליעד שקבעה קרן המטבע בעת שהחלה תוכנית הסיוע למדינה. אלמלא הסיוע הקרוב בסך 3.8 מיליארד דולר, אשר גם הוא אינו מובטח, ממשלת אוקראינה היתה מודיעה על מצב של חדלות פירעון. למרות האמור, לממשלה אין כוח פוליטי מספיק לביצוע הרפורמות הנדרשות, ובלחץ האופוזיציה היא אף שוקלת להעלות את שכר העובדים והפנסיונרים של השירות הציבורי (בהתאמה לאינפלציה), דבר שיוסיף עוד כ-2% לגירעון התקציבי.

גם מצב הצרכנים בכי רע. שכרם כאמור נשחק עקב האינפלציה הגבוהה, בעוד האבטלה הגואה פוגעת ביכולתם המינימלית להשתכר. למעלה מ-80% מסך המשכנתאות במדינה מוצמדות לדולר, אשר כאמור החל לאחרונה להתחזק מול כל המטבעות. התחזקות נוספת של הדולר של כ-10% תביא לזינוק בשיעור חדלות הפירעון של נוטלי המשכנתאות, ולמשבר פיננסי במערכת הבנקאות המקומית - אירופית.

לבסוף, מצב עם העתיד של אוקראינה מציג אף הוא תמונה עגומה למדי. שיעור הילודה ירד בעשרים השנים האחרונות בצורה חדה, כשהוא הרבה מתחת לרף 2.1 ילדים לזוג. בנוסף, ההגירה מאוקראינה הולכת ומתחזקת, בחיפוש אחר תעסוקה ואיכות חיים טובים יותר. כל אלו הביאו לירידה של סך האוכלוסיה מ-52 מ' ל-46 מ' נפש. החובות הגדולים של המדינה מועמסים על פחות ופחות אנשים, דבר שמגביר את הסיכוי לפשיטת רגל.

בשונה מלטביה והונגריה, אשר מצבן בכי רע, והן נסמכות על האיחוד האירופי וקרן המטבע לסיוע, הרי שגודלה של אוקראינה ומיקומה האסטרטגי ליד רוסיה הופך אותה למשמעותית מאוד במאזן הכלכלי - פוליטי באירופה. משבר פיננסי, אשר צפוי להתפרץ במדינה, הינו בעל השלכות דרמטיות על רוסיה והאיחוד, ויכול להצית משבר מטבעות עצום ברחבי היבשת והעולם. קרן המטבע מודעת לסיכון העצום שבכך, אולם בשלב זה נראה שאין ביכולתה לעצור את כדור השלג שיצא כבר לדרך…

מידע מן הבלוג: Global Economy Matters

1. הקורלציה ההפוכה של הדולר למחירי הנכסים - מחקר מעניין באתר RGE Monitor מראה ניתוח סטטיסטי של מחיר הדולר ביחס לתנועת המחירים של נכסים שונים בשנים האחרונות. המחקר מראה שהמתאם השלילי הלך והתחזק בשנים האחרונות, ככל שהריבית על הדולר הלכה וירדה. אחת הסיבות הינה כמובן ה-Carry Trade, כאשר משקיעים נטלו הלוואות נקובות בדולר ורכשו נכסים אחרים. מעניין מה יקרה כאשר הדולר ישוב להתחזק…

2. עליית המותג הפרטי - ככל שהתנאים הכלכליים נעשים קשים יותר, הצרכנים נעשים בררנים יותר בכל הקשור לרכישת מותגים. תחום המזון והטואלטיקה הצמיח בשנים האחרונות מותגים פרטיים של רשתות המזון, אשר הלכו ותפסו תאוצה עקב מחירם הנמוך. בארה"ב חלה לאחרונה עלייה אפילו בקניית מותג פרטי של מזון תינוקות. פוסט חשוב בנושא מן הבלוג Financial Armagedon.

אתמול ראיתי את הסרט האפוקליפטי - 2012. למי שלא מעודכן, מדובר בהפקה הוליוודית אופיינית על סוף העולם בשנת ב-21/12/2012, כאשר איתני הטבע קמים כנגד כדור הארץ.

לא אהרוס לכם את העלילה והסוף, אבל חשבתי להציג נקודה מעניינת שהופיעה בסרט:

במהלך הסרט מוצג הדולר כמטבע חלש, בעוד האירו הוא הוא המטבע המשמעותי בהילך המסחר בין אנשים. כאשר גורמים שאינם כלכלנים או משקיעים מנוסים, דוגמת עורכי הסרט הנ"ל, מביעים את דעתם על מגמה של מוצר פיננסי כנראה שהמגמה מצויה בשלב מתקדם וכעת היא ידועה לכל. מידת הביטחון של במאי ומפיק הסרט בהמשך המגמה גבוהה מאוד, עד שהם אינם חוששים להציג אותה לפני כל העולם בסרטם.

אלא שכאן הפאנצ'-ליין. כאשר משהו ברור כל-כך לכולם, כמעט תמיד מתרחש היפוך מגמה, אשר מצליח להפתיע את כל המשקיעים. בהתאם לאמור, ימיו של האירו כמטבע המתחזק הינם ספורים, והדולר, הוא זה שצפוי לעלות.

מצורף לינק לצפייה בסרט (כולל תרגום לעברית).

בעקבות הגרעונות התופחים של ארה"ב וביצועי הכלכלה החלשים, הדולר האמריקני הולך ונחלש מאז מרץ השנה. במקביל מתחזק הזהב, כשהוא מגיע לשיא נומינאלי של 1178 דולר ארה"ב לאונקיה. החששות מהתפרצות אינפלציונית מקדיחים את ה"תבשיל" ומומחים מדברים על רכישת זהב בכל מחיר (אפילו 5,000 דולר ארה"ב)…

לטעמי זה הזמן לעשות את ההיפך ("כשמשהו ברור לכולם, ברור שהוא אינו נכון"). אינדקס הדולר מגיע היום לתמיכה חשובה באיזור 74.6, ומכאן זמן טוב להיפוך מגמה ארוך טווח.

הדולר חידש אתמול את המגמה הראשית, לאחר 7 חודשים של אתנחתא, והשווקים התיישרו לימין. שבירה של רמת 1.48 דולר/אירו תאשר שהגל אכן התחיל והיעד של הדולר הוא שיא כל הזמנים. ייתר השווקים, אשר מונעים ע"י אשראי, צפויים לחוות לחצים דיפלציוניים כבדים.

1. ההגמוניה של הדולר תימשך גם במאה ה-21 - העיתונאי Ambrose Evans-Pritchard מסביר בעיתון הבריטי הידוע Telegraph מדוע הדולר ימשיך להיות מטבע הרזרבה העיקרי גם בעשורים הבאים. המצב הנוכחי נוח ליצואניות הגדולות מאסיה, אולם גם תיסוף של מעל 30% במטבע של יפן וסין ימנע מהן התמודדות עם בועות נכסים כפי שקרה בארה"ב ובריטניה.

2. בועת הנדל"ן בקנדה - מאמר מעניין במגאזין The Tyee, אשר מסביר את מבנה שוק המשכנתאות בקנדה. מעניין לראות שאותם סמפטומים של בועה (אשראי חופשי עד 100% משווי הדירה, איגוח משכנתאות, פחת לעשרות שנים…), אשר הצטברו בארה"ב עד 2005, ניכרים כעת, והציבור ממשיך לרכוש נכסים בגיבוי ממשלתי. ההסטוריה חוזרת על עצמה…

בתקופה האחרונה מתבטאים בכירים בממשל הסיני ובקרטל אופ"ק בעד החלפת הדולר כמטבע המוביל בעולם. הסינים הציעו להקים מטבע על בסיס יתרות קרן המטבע העולמי (SDR) והערבים טענו שהם בוחנים הפסקת מכירת חביות הנפט שלהם בדולרים.

אכן נראה שהדולר מאבד את חינו בקרב המשקיעים הגדולים בעולם לטובת הזהב, הסחורות ומטבעות אחרים. פרשנים גם מסבירים שמהלך שכזה הינו בהתאם לצרכיה של ארה"ב, וזאת בכדי לממן את הגירעון ההולך ותופח.

אלא שהעובדות מספרות סיפור אחר. מצורף גרף המציג את שיעור האחזקה של אג"ח ממשלת ארה"ב לאורך השנים לפי גופי ההשקעה השונים. באופן מפתיע, ובניגוד להתבטאויותיהם בתקשורת, המשקיעים הזרים, כלומר, סין ואופ"ק, רוכשים אג"ח דולרי של ממשלת ארה"ב בכמויות הולכות וגדלות. במהלך השנתיים האחרונות הם אף הגדילו את אחזקותיהם אל מעל 50% מסך החוב.

האם הסינים והערבים משקיעים בדולר כשהם יודעים שהממשל מתכנן להחליש את המטבע, ובכך לפגוע בערך השקעותיהם? האם הם יסכימו להמשך החלשות הדולר, ובכך יפסידו חלק ניכר מנכסיהם הריאליים? לא נראה לי.

לטעמי, ההודעות המתוקשרות שלהם, כפי שהוצגו לעיל, הינן מסרים ברורים לממשל האמריקני ולאובמה, בדבר חוסר שביעות הרצון שלהם. הודעות אלו נקלטות היטב בקרב הממשל ובכיריו, ולהערכתי הם יעשו כל שביכולתם לשמור על חוזקו של הדולר, אפילו על חשבון פגיעה ביצוא המקומי והתאוששות הכלכלה.

מעתה אמור: "הסינים, הערבים והאמריקנים רוצים דולר חזק."