"הלחץ" מתחיל להיבנות בשנית

מאת: Nadav | פורסם ביום: 19 ביוני, 2010
2010
19 ביוני

מדד 'הלחץ' של ה'פד'

למרות הרגיעה בשבועיים האחרונים בשווקים, נראה שהדברים אינם כתמול שלשום, ובוודאי טרם חזרו לרמתם טרום המשבר. יתרה מכך, מספר אינדיקטורים כלכליים מעידים שמשהו רוחש מתחת לפני השטח…

ה'פד' של St. Louis מפרסם מדד 'לחץ' אשר משקלל כ-20 פרמטרים פיננסיים שונים הבוחנים את מצב השווקים בכל רגע נתון. שקלול הפרמטרים קובע ערך מספרי המעיד על רמת ה'לחץ' בשוווקים הפיננסים, ומהווה אינדיקטור מוביל בפני עצמו לכיוון שוק המניות והכלכלה.

להלן חלק מן הפרמטרים:
- תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים, 10 שנים ו-30 שנה
- תשואת אג"ח קונצרני מדורג
- מרווח התשואה בין אג"ח ל-10 שנים והתשואה על שטרי חוב ל-3 חודשים של הממשל
- Ted Spread
- תשואת אג"ח מדינה בשווקים מתעוררים
- מדד ה-VIX על שוק המניות
- ציפיות האינפלציה בארה"ב

כפי שניתן לראות, המדד משקלל פרמטרים מוכרים וידועים לכלל המשקיעים. עפ"י הגרף שלעיל נראה שמשהו החל להתבשל בתקופה האחרונה, והוא טרם הסתיים.

מעניין לציין, שבעוד שה-TED SPREAD (הפער בין ריבית בין-בנקאית להלוואות דולריות והריבית של שטרי חוב קצרים של הממשל), אחריו עוקבים הרבה משקיעים בכדי לזהות שינוי כיוון בשווקים הפיננסיים, חזר במהלך 2009 לרמתו טרום המשבר, הרי שמדד ה'לחץ' לא חזר לתחתית. מבחינת מדד ה'לחץ' המשבר הנוכחי לא הסתיים, וכעת החל שלב חדש באבולוציה שלו…

גיוסי שיא בשווקי האג"ח

מאת: Nadav | פורסם ביום: 4 בינואר, 2010
2010
4 בינו'

גיוסי שיא לקרנות האג"ח

מאז נקודת השפל במשבר במהלך מרץ 2009, חל שינוי בהתייחסות הציבור לאג"ח וחובות של חברות. הלקח שהציבור למד מן המשבר הוא שחברות גדולות ינצלו תמיד מכל משבר, גדול ככל שיהיה, וזאת באמצעות כספי משלם המיסים. קריסות ענק אינן טובות לפוליטיקאים, והם ישתמשו בכל כלי שבאמתחתם לדחות את הקץ לקדנציה של מחליפיהם.

הציבור למד את הלקח. מאז אותה נקודת זמן, חלה נהירה אדירה של כספי ציבור לאג"ח חברות ואג"ח מדינה יותר מאשר בכל תקופה קודמת. החברות והממשלות ניצלו את האופנה החדשה, והריביות האפסיות, וגייסו סכומי שיא דמיוניים מן הציבור.

מצורף גרף מ-מורגן סטנלי המציג את השיא החדש בגיוסי כספים לקרנות אג"ח. גרף זהה ניתן להפיק גם לגבי קרנות האג"ח בישראל.

וכך הגענו לנקודה המעניינת. המשבר האחרון, שנבע מעודף חובות ומינוף של בנקים וצרכנים, הביא לגל גדול עוד יותר של גיוסי חוב ומינוף. אלא שהפעם, הבנקים נמנעו קצת יותר מלהשתתף בחגיגה, וזאת כלקח מן המשבר. במקומם הצטרפו האזרחים והבנקים המרכזיים, אשר הדפיסו כסף לשם רכישת אג"ח ממשלתיות.

רמות המינוף הללו, לצד הירידה בהכנסות של מדינות, חברות וצרכנים יצרו איום עצום על הכלכלה. מעניין יהיה לראות עד מתי ניתן יהיה לגלגל את סך החובות הענק הזה ללא משבר גדול חדש…

קינג קונג נגד גודזילה

מאת: Nadav | פורסם ביום: 16 במרץ, 2009
2009
16 במרץ

ככל שמתפרסמים מדדי מחירים שליליים מתגברות הכותרות המתריעות מפני התפשטות הדפלציה. המזהירים חוששים מפני התפתחות של "ספירלת המוות" הדיפלציונית: ירידת הביקושים שגוררת צמצום היצור והורדת מחירים, דבר שמקטין את ריווחיות העסקים. אלו בתורם נאלצים לקצץ משכורות ולפטר עובדים, שמצידם מצמצמים הוצאות לא הכרחיות וגם כאלו שכן, דבר שמקטין עוד יותר את הביקושים וחוזר חלילה.

"הספירלה" הדפלציונית יוצרת הרס בכלכלה ובמרקם החברתי עקב העלייה בשיעור האבטלה, ולכן מפחידה מאוד את הבנקים המרכזיים ואנשי הכלכלה. הדפלציה מפחידה במיוחד את הממשלות, משום שכל המערכת הכלכלית והכנסות המדינה בנויות על אינפלציה. עובדים חדשים שמצטרפים לשוק העבודה יוצרים ביקושים עולים, שמחייבים יצירת מקומות עבודה והשקעות שלאורך זמן יניבו הכנסות למדינה ממיסים. כמו כן ישנו מס האינפלציה ("סיניוראז') אותו גובה המדינה ע"י יצירת אינפלציה לא צפויה, ובכך בעצם משלימה פערים תקציביים במידת הצורך.

לכן, דפלציה איננה מקובלת על נגידים מרכזיים וממשלות. כל יום דפלציוני שעובר נתפס כמעט בגדר אסון, בייחוד לכל מי שמודע להשלכות שלה בתקופת "השפל הגדול" לפני כ-80 שנה. בעיניהם דפלציה מתמשכת לא קיימת במרחב האפשרויות ומבחינתם היעד מספר אחד שלהם הוא להלחם בדפלציה בכל מחיר.

הטיעון העיקרי לכך שהדפלציה צפויה להעמיק למרות מאמצי השלטונות הינו מחיקת העושר המאסיבית עקב התפוצצות בועת האשראי. הבנק לפיתוח אסיה העריך שהמחיקות של משקיעים וחברות במהלך 2008 הגיעו עד כה לכ-50 טריליון דולר, וזאת עקב ירידת מחירי הנדל"ן, הסחורות והמניות בעולם לצד אי תשלום חובות ואג"ח. ככל שמחנק האשראי יעמיק הוא יביא יותר ויותר פרטים וחברות לידי אי עמידה בהתחייבויות פיננסיות, ובכך יגדיל את המחיקות של העושר וירחיב את הדפלציה. המצדדים בטיעון זה, מציגים את העושר כאמבטיה, אשר מתרוקנת בקצב גדול יותר מקצב הזרמת הכספים של ממשלות ובנקים מרכזיים, ולכן האחרונים צפויים להיכשל במאמציהם.

איך בכל זאת יכולים הנגידים והממשלות להלחם בדפלציה?

דמיינו את הדפלציה כ-"קינג-קונג" בגובה 100 מטר (ואולי יותר). קינג-קונג שמתפרע ברחבי העולם וזורע הרס בכל מיני מדינות ותעשיות חסרות הגנה. הפעולות שנעשו עד כה ע"י הבנקים המרכזיים והממשלות, למרות גודלן ומקוריותן, הינן בעצם כמו שימוש בנשק קונבנציונאלי כנגד אותו קינג-קונג. כמו בסרטים, שימוש בטנקים ומטוסים המטילים פצצות על המפלצת לא ממש השפיע, אלא רק הרגיז יותר את המפלצת. הנגידים מעדיפים לעשות שימוש ככל האפשר בנשק קונבנציונלי (הורדות ריבית, הלוואות לכל דורש, רכישת אג"ח ממשלתי וקונצרני…) ולא לשחרר את נשק יום הדין – הלא היא גודזילה. גודזילה הענקית, אשר יורקת אש אינפלציונית, הינה היחידה המסוגלת להתמודד מול קינג-קונג. וכן, היא גם יכולה לנצח אותו.

בלית ברירה בנקים מרכזיים וממשלות יוכלו להעיר את מפלצת ההיפר-אינפלציה ע"י מעשים מטורפים:הם יכולים להודיע על ביטול מסים אגרסיבי, או לשלוח המחאות ענק לכל האזרחים ואפילו לחייב את הבנקים להעניק אשראי לכל דורש באמצעות מס מיוחד על הבנקים, אשר ישולם על כל יתרה חיובית בחשבון הבנקים שלא ניתן כהלוואה. מעשים שכאלו, יעירו בוודאות את גודזילה מתרדמתה הארוכה, אולם הבעיה שתיווצר היא ההתמודדות איתה לאחר שקינג-קונג יומת.

לסיכום, אין להמעיט במחויבותם של הנגידים להלחם בדפלציה. נוכחותה כיום הינה "סדין אדום" בעיני מעצבי המדיניות, והם ישתמשו בכל כלי, מטורף ככל שיהיה, בכדי להפטר ממנה. לכשיצליחו, תשוב האינפלציה לשרור, אם כי ברמות אשר לא ראינו שנים.

חיסכון פנסיוני: מותק, הפנסיה התכווצה…

מאת: Nadav | פורסם ביום: 3 במרץ, 2009
2009
3 במרץ

המשבר הנוכחי הביא לפגיעה משמעותית באחד מאפיקי ההשקעה העיקריים של מרבית האזרחים – החיסכון הפנסיוני. אפיק זה, בו מנוהלים עשרות מיליארדי שקלים, ואשר עתיד להשפיע בצורה מהותית על אורח החיים כמעט ואינו נדון בתקשורת, ובוודאי שאינו מקבל את תשומת הלב הראויה של גברת כהן.

במהלך 2008 הפסידו קרנות הפנסיה כ-11% מן ההון שנצבר בהן (לפי נתוני מערכת פנסיה-נט של משרד האוצר). קופות הגמל והפוליסות המשתתפות ספגו הפסדים גבוהים יותר, אשר חלקם הגיעו מעל 30%.

בנוסף על הפגיעה שכבר התרחשה חל שינוי טעמים ברור של מנהלי ההשקעות בגופים אלו: משקלן של אגרות החוב הממשלתיות הסחירות הוכפל, וזאת למרות שהתשואה עליהן ירדה קרוב ל-0% בשנה בחלק מן הסדרות הצמודות למדד.

בנוסף, משקלן של האג"ח הקונצרניות והמניות ירד עד כדי 50%. התשואה על האג"ח הקונצרניות עלתה עקב הירידות בשנה שעברה, אולם עקב שנאת הסיכון, אשר התגברה בחדות בקרב מנהלי ההשקעות, נמכרו רבות מהן וצומצמה החשיפה אליהן.

שינוי טעמים זה הביא לכך שבשנים הקרובות אנו צפויים לתשואה נמוכה מאוד על תיק ההשקעות הפנסיוני שלנו. חלק מן החוסכים יאלצו להמתין כעשור שלם עד שיוכלו לשוב לרמת החיסכון שהיתה להם ערב המשבר. המבוגרים שבינינו, אשר קרובים למועד היציאה לגמלאות, לא יחזרו לאותה רמה ככל הנראה.

ירידת ערך החיסכון הפנסיוני עתידה לפגוע מהותית ברמת ואיכות החיים שלנו שנים קדימה. רק התנהלות ומעורבות אקטיבית של החוסך בכל הקשור בניהול עתידו הפנסיוני יכולה למתן את הפגיעה הצפויה.