מבחני הלחץ באירופה - הנחות היסוד ותוצאות

אתמול פורסמו מבחני הלחץ שביצע האיחוד האירופי ל-91 הבנקים הגדולים באירופה (למעט שוויץ). בנקים אלו מנהלים כ-60% מסך הנכסים הפיננסיים של היבשת, ולכן החשיבות בהבנת יכולתם להתמודד עם הרעה במצב הכלכלי.
קצת על המבחנים, אופן ניהולם והנחות היסוד שמאחוריהם:
1. עקב השונות במבנה הבנקים ואופן פעולתם במדינות השונות נאלץ האיחוד האירופי להפעיל מבנה גמיש למבחני הלחץ. הנהגת האיחוד, בראשות הבנק המרכזי ואנשי הכלכלה באיחוד הגדירו 2 תרחישים כלכליים, בהם ניכרת הרעה מסויימת במצב הכלכלי, תוך מתן הנחות יסוד כלליות לכל האיחוד. אנשי הפיקוח על הבנקים והאוצר במדינות אלו השתמשו בקווים מנחים אלו ובחנו את הבנקים הגדולים שבמדינתם, תוך התייחסות לשונות הרלוונטית לכל בנק ולכל מדינה. מן הסתם, קיימת האפשרות שניתנו הקלות מסויימות, אשר לא הובאו לידיעת הציבור בדוח המצורף בקישור שלעיל.
2. על פי הנחת התרחיש הגרוע ביותר, הצמיחה בגוש האירו תרד כ-0.2% ב-2010 ו-0.6% ב-2011. בנוסף האבטלה תעלה ל-10.2% ב-2010 (לעומת 10% כיום) ו-11.1% ב-2011. לא ניתן לומר שזהו התרחיש הגרוע ביותר האפשרי, ביחוד על רקע תוכניות הקיצוצים שיזמו המדינות השונות באופן סימולטני.
3. האיחוד האירופי הגדיר עליה בסיכון של מדינות שונות, תוך קביעת שיעור מחיקת חובות בכל מדינה ומדינה באופן ספציפי. שיעור התשואה על האגרות השונות הועלה בהתאם לרמת הסיכון שלהם, וכן נקבעה תלילות העקום הרלוונטית. ניתן לראות בגרף המצורף את הערכותיהם למחיקת חובות במדינות השונות. המעניין הוא שלמרות דירוג ה-AAA המושלם של בריטניה, העריכו הכלכלנים מחיקה של למעלה מ-10% מן החוב - אמירה משמעותית מאוד.
4. בהתאם להנחות יסוד אלו ואחרות, נבחנו הבנקים, ובעיקר שיעור ההון הראשוני שלהם (המיוחס לבעלי המניות), תוך קביעת רף מינימום של 6%. בשבעת הבנקים שנכשלו, שיעור ההון הראשוני נפל מתחת לרף זה במצב היחוס המתואר, והם נדרשים לגייס יחד סך של כ-3.5 מיליארד אירו בלבד.
לטעמי, מבחני הלחץ לא השיגו את מטרתם. הבנקים נבחנו במתאר אחד מסויים, אשר איננו חמור במיוחד, ביחוד לאור תרחישי אימה אפשריים, אשר נשמעו בזמן משבר החוב בחודש מאי. יתרה מכך, דווקא הנחות היסוד לגבי מחיקת החובות של מדינות מסויימות מעלה את ההכרה שדבר שכזה הינו אפשרי כבר בעתיד הקרוב. להערכתי השווקים לא יקבלו מתאר שכזה בצורה רגועה, ואנו צפויים לרמות לחץ משמעותיות אף יותר מזה שהוצג לעיל.


25 ביולי, 2010 בשעה: 8:09
נדב שלום,
קודם כל אני נהנה לקרוא את הבלוג ואת כתבותיך. המשך לשתף אותנו במחשבותיך ודיעותיך !. שאלתי: איך אתה מסביר את העליות בשווקים לאחרונה, למרות תמונת המקרו הקשה? (דפלציה, בועת נדל"ן בסין, אבטלה גוברת בארה"ב. שלא לדבר על מתח בין הקוריאות). איך יתכן שדבריו של ברננקי הרגיעו את השוק. מה אנחנו "לא רואים" שהשוק מגיב אליו בחיוב?
בברכה,
גדעון
25 ביולי, 2010 בשעה: 21:17
גדעון,
לשוק יש את הזמן שלו בכדי להגיע ליעדים שהוא קבע לעצמו. שים לב לאירוניה שבשוק, כי זו שמובילה הרבה מן המהלכים.
כאשר משהו ברור לכולם, סימן שהשוק ינוע בכיוון ההפוך. רק כאשר תיאסף מסה קריטית של אופטימיות יחל השוק לרדת מטה.
נסה לעקוב אחר סימני האופטימיות…זה יכול להיות ניסוי מעניין