כלכלוג

בשבועות האחרונים העיתונים מלאים בכותרות על תוכניות הצנע באירופה. מעולם לא זכתה המילה הזו - "צנע" לכזו פרשות חיובית ולקונוטציות שוריות כפי שהיא זוכה להן כיום. המשקיעים מתרגשים מחדש בכל יום בו מודיעה ממשלה כזו או אחרת על תוכנית קיצוצים בתקציבה, תוך שהם נותנים עדנה זמנית לאירו ולשווקי ההון.

אלא שהשוק בסופו של יום מחליט להתעלם מן ההודעות הללו וממשיך לרדת. הדבר איננו מפליא, כיוון שמבט שני בתוכניות שמפרסמות הממשלות מעיד שמשהו לא בסדר:
1. ספרד ופורטוגל הודיעו שיקצצו מתקציביהן בקושי 2-3 מתקציבן. יתרה מכך הקיצוץ יחל ב-2011 וימשך שנתיים בלבד.
2. גרמניה שאמורה להוות דוגמא ליתר חברות גוש האירו, הודיעה על קיצוץ משמעותי של כ-80 מיליארד אירו. גם פה, הקיצוץ יחל רק מ-2013 כלומר אחרי הקדנציה של הקנצלרית מרקל.
3. צרפת הודיעה על ביטול חגיגות הנשיא ביום הבסטיליה, חיסכון של פחות מ-1 מיליון אירו. בנוסף מתקיימים דיונים לגבי העלאת גיל הפנסיה ל-62 שנים החל מ-2017. נו באמת…
4. אפילו בריטניה שהודיעה על תוכנית הקיצוצים הנרחבת והמשמעותית ביותר מבין מדינות אירופה מנסה לבלף. לטענת האוצר הבריטי הקיצוץ של כ-100 מיליארד פאונד יפגע ב-0.4% בלבד בצמיחה השנה, ולטענתם כבר ב-2014 תחזור המדינה לצמיחה משמעותית.
5. בנוסף על האמור, הנחות התקציב של הממשלות מתבססות על צמיחה חיובית בשנים הקרובות.

ובכן, ניתן לראות שהפוליטיקאים ממשיכים להיות פוליטיקאים עד הסוף המר. תוכניות קיצוצים מינימאליות, רובן ימומשו רק לאחר תום הקדנציה הנוכחית, הנחות צמיחה והכנסות ממיסים לא ריאליות וניסיון לעטוף את תרבות השפע הנוכחית במילים מתאימות מבלי לשנות דבר במהות. כל אלו בניסיון להראות לשווקים שהכל תחת שליטה…

אלא שהשווקים מסתבר מתוחכמים יותר. מה שלא נעשה כיום, יעשה בעתיד בצורה משמעותית וקשה הרבה יותר. אכן, עידן הצנע.