כלכלוג

לאורך עשורים רבים נהנו האירופאים מכל העולמות. הוצאות צבאיות נמוכות עקב המטריה הגרעינית של ארה"ב וברית נאט"ו, יציבות תעסוקתית עם קביעות לכל החיים, ביטוח רפואי חינם על חשבון המדינה, ימי חופש בכמויות דמיוניות, יציאה לפנסיה בגיל מוקדם ועל חשבון המדינה…בקיצור, לה דולצ'ה ויטה.

אלא שהמשבר הנוכחי מאיים לפגוע בכל הדברים הללו, ולהפוך על ראשם את סדרי העולם באיחוד האירופי. הגרעונות הגדולים שצברו מדינות האיחוד עקב אוכלוסיה מזדקנת, שיעור ילודה נמוך, והתחייבויות עצומות לאוכלוסיה הביאה אותן על סף פשיטת רגל (ואולי אף מעבר לסף…). מאמר של The New York Times מציג את משבר הפנסיה הממשמש ובא במערב אירופה.

בגרף המצורף ניתן לראות את היחס בין מספר העובדים למספר הפנסיונרים במדינות השונות לאורך השנים. עם העליה בתוחלת החיים, והיציאה לפנסיה מוקדמת, נוצר מצב שיחס זה התכווץ עד כדי 3 עובדים לכל פנסיונר. ככל שיחס זה ימשיך וירד, עומס החוב על הממשלות, אשר משלמות פנסיות תקציביות לאחוז ניכר מן האוכלוסיה, ילך ויגדל. ביחד עם ההטבות השונות שחולקו בעבר, וחוסר הצמיחה בשנים האחרונות, נראה שממשלות מסויימות לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן ההסטוריות כלפי האוכלוסיה שלהן.

סקר שביצעו NBC ו-The Wall Street Journal ב-6/5/10 בחן את שיעור התמיכה של אישים, גופים וחברות שונים בארה"ב.

במקום האחרון, עם שיעור תמיכה של …4% בלבד!!! הגיע גולדמן זאקס, כשהוא מפגר אחרי הנשיא אובמה, המפלגה הדמוקרטית, חברת GM ואחרים. בשלב זה, החבר'ה מגולדמן הם השנואים ביותר בשכונה, דבר שמתבטא היטב במניה. מניית GS נמצאת כעת ברמתה מ-יולי 2009, הרבה מתחת לשוק או למתחרים מן הסקטור. הסנטימנט הדובי שברחוב, צפוי להעמיק ככל שהשוק יפנה דרומה, כאשר בית ההשקעות צפוי לספוג חלק עיקרי מן הכעס של הציבור והפוליטיקאים כלפי סקטור הפיננסים.

פעם נהוג היה לומר, שכיוון השוק הינו לפי הכיוון של גולדמן. מה זה אומר על הכיוון של השוק?!

העיתונות הכלכלית מלאה ב"נתונים" והתפעלות מן ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב. החברות מצליחות "להכות" את תחזיות האנליסטים מזה 3 רבעונים, ופרסומי החזאים, הממשל והבנק המרכזי מתחרים זה בזה באופטימיות הנוטפת מהם. בימים האחרונים אף טען גייטנר שכלכלת ארה"ב חזקה מספיק מכדי להגרר למשבר באירופה.

נו באמת…מי שמאמין בסיפורי הצמיחה הכלכלית הזו כנראה שבורך במנגנון הגנה פנימי יעיל ביותר, או שהוא משתמש בחומרים חזקים ביותר (וכמו שאמר איציק ב"עספור": "בשביל מציאות ורודה צריך עיניים אדומות…").

פוסט בנושא מן הבלוג oftwominds, מונה 10 סיבות המטילות ספק במידת ההתאוששות של ארה"ב, שמספרים לנו בעיתונות הכלכלית:

1. כיצד יתכן שההכנסות ממיסים צונחות למרות צמיחה של יותר מ-3% בתמ"ג ברבעון האחרון?
2. העליה ברווחים מעל ציפיות האנליטסים מסתירה את העובדה שהמכירות של החברות נמצאות במגמת ירידה.
3. חלק ניכר מן הרווחים של החברות נובע מאירועים חד פעמיים או נושאים חשבונאיים, ואינן תואמות את התזרים האמיתי.
4. חלק ניכר מן הרווחים וההכנסות ברבעונים האחרונים נבע מדולר חלש. (דבר זה אמור להשתנות ברבעון הנוכחי, עם התחזקותו החדה של הדולר).
5. חוסר השוויון בהכנסות ממשיך לגדול לשיאי כל הזמנים.
6. שיעור החוב מסך ההכנסה של משקי הבית ממשיך לעלות למרות העליה בשיעור החיסכון וההתאוששות המדוברת.
7. שיעור המשכנתאות בפיגור נמצא בשיא כל הזמנים.
8. מערכת הבנקאות והפיננסים האמריקנית רעועה ומלאה בניגודי אינטרסים וריקבון.
9. הגירעון המסחרי של ארה"ב חוזר לחוסר האיזון בו שהה טרום המשבר.
10. חוסר ההבנה הכלכלית של חזאים, כלכלנים ובעלי עניין גובל ברשלנות.

אם כך, מה לגבי ישראל ומצבה הכלכלי המשופר??

תמונות מדהימות מן המהומות ב-בנגקוק מתוך העיתון The Boston Globe

הכותרות סיפרו שבמהלך מפגש מנהיגי האיחוד האירופי לגבי תוכנית הייצוב, דפק סרקוזי על השולחן. נשיא צרפת איים על קנצלרית גרמניה, מרקל, שיעזוב את גוש האירו במידה ותוכנית הייצוב לא תאושר.

אלא, שהנתונים שלעיל מראים שסרקוזי משחק פוקר עם יד עלובה למדי, כלומר מפוזיציה נחותה. חובות ממשלות ה-PIIGS לצרפת הינם כ-1/3 מן התוצר הצרפתי לעומת חשיפה של פחות מ-1/5 מן התוצר הגרמני. ברור, שבמידה ויגיע המצב לכדי הסדר חוב של מדינות אלו, הרי שצרפת תיפגע משמעותית, הרבה יותר משכנתה השמרנית. מרקל יכולה להיות רגועה - האינטרס של צרפת הוא להשאר באיחוד, ולעשות כל מאמץ בכדי לשמר את המטבע הנוכחי.

בינתיים, שימו לב ל-CAC הצרפתי. בשלב זה הוא מוביל את הירידות בבורסות הגדולות של אירופה, הרבה לפני אלו של בריטניה וגרמניה. כנראה שהמשקיעים מפנימים את מצבה הקשה של צרפת בסיטואציה הנוכחית.

מספר בוגרים של מחזור אירו 2000 החליטו להפגש לזכר הימים הטובים. הם החליטו על פיקניק בטבע, שם יוכלו להרגע ולהעלות זכרונות…
נשיא הכיתה, ז'אן קלוד, החליט להפתיע את החברים ולהביא לכל אחד זוג נעלי NIKE. אכן, בחור נדיב. ז'אן קלוד בחר בנעלי הריצה שבתמונה, ובמידה 40 לכולם.

מרקל החיננית היתה מרוצה מן המתנה, כיוון ששמרה על אורח חיים ספורטיבי, וגם מידת הנעל התאימה בדיוק לכף רגלה. אלא, שלסרקוזי, המתנה הזו לא התאימה. סרקוזי אוהב לטייל במוזיאונים וללכת לקונצרטים, ולכן נעלי הריצה אינן שימושיות עבורו. גם ברלוסקוני לא ממש מרוצה, כיוון שהוא זקוק למידה 43. פפנדראו אוהב לנעול סנדלים, ואילו חוזה לואיס השמין מאוד בשנים האחרונות, והוא מעדיף בכלל נעלי קרוקס.

לא זאת בלבד, אלא שנשיא הכיתה ז'אן קלוד התעקש שכולם ינעלו את הנעליים באותו הרגע ויצאו לריצה קלה בכדי לפתוח את התיאבון…

מהומה פרצה…"נכון שהבטחנו לעצמנו לפני עשור שנישמור על כושר ונישאר רזים" צעקו כולם (חוץ ממרקל כמובן). "אבל בנאדם…צריך גם לחיות, לא?!"

החודש האחרון הוא החודש של הזהב. משבר החוב באירופה דחה ככל הנראה את האפשרות להעלאות ריבית בתקופה הקרובה, דבר שהביא להתפרצות מחיר הזהב עד לשיא כל הזמנים. בנוסף, החלשות המטבעות האירופאים מול הדולר, הביאה את הזהב לשיא כל הזמנים גם כשהוא נקוב באירו, פאונד ויתר המטבעות החלשים שבסביבה. הסנטימנט של הסוחרים בעולם כלפי הזהב נמצא גם הוא בשיא, כאשר מרביתם מצפים שהוא יגן עליהם מפני כל תרחיש כלכלי/פוליטי אפשרי.

ובכן, האם זה הזמן להשקיע במתכת הזהובה? פוסט מעניין בנושא מן הבלוג CrossingWallStreet.com מסביר את הסיבה להתחזקות הזהב:
הזהב מתחזק ככל שהריבית הריאלית על הדולר נמוכה יותר. כלל האצבע הוא 2%, כלומר ככל שהריבית הצפויה של ה'פד' פחות שיעור האינפלציה הצפויה נמוכה מ-2%, אזי הזהב צפוי להמשיך להתחזק. כיום הריבית הריאלית בארה"ב הינה שלילית, ולכן הזהב עולה. הזהב הוא מעין נכס ממונף על שיעור הריבית הריאלית, ולכן גם שינוי של 0.25% בריבית יכול לפגוע דרמטית במחיר הזהב.

בפוסט המצורף, מעריך הכותב שהריבית צפויה להתחיל לעלות כבר בחודשים הקרובים, דבר שיעלה את הריבית הריאלית הצפויה קרוב יותר לרף 2%, ובכך יחל את מסעו של הזהב דרומה.
אפשרות נוספת שלא נכתבה בפוסט, היא שאנו לפני תקופה דיפלציונית קשה. צניחת מחירי הנפט והסחורות בימים האחרונים מרמזת על אפשרות של חזרה לדיפלציה. ירידה חדה במדדי המחירים תביא לעליית הריבית הריאלית, אפילו שהריבית הנקובה בארה"ב קרובה ל-0%. דבר זה יפגע משמעותית במחיר הזהב, כמו יתר הנכסים בעולם…

לפני מספר ימים חלתה זיזי. היא התעטשה והשתעלה וגם רמת החום שלה עלתה מעט. הוריה של זיזי לא דאגו במיוחד, שהרי ילדים בגילה נוהגים להתקרר מידי פעם. "זה יחלוף מעצמו" הם אמרו לעצמם בהיגיון.
אלא שמצבה של זיזי המשיך להחמיר…

נעצור שניה, ונתעמק בעולמה של זיזי ומשפחתה.
לפני כ-70 שנה, דת חדשה השתלטה על העולם. לאלוהי הדת הזו קראו "אשראי". על פי כוהני האל, היתה זו דרישתו ששמות הילדים בעולם יהיו מורכבות רק מן האותיות "ז,י". כך נולדו ילדים שנקראו זיזי, יזיז, זזי, ייזז וכו'. דרישה פשטנית זו יצרה הרבה סיבוכים פרקטיים, אבל כרגיל, זו טיבה של דת, וגם דת ה"אשראיזם" לא היתה שונה במובן זה.

המוטו העיקרי של הדת החדשה, ה"אשראיזם", הוא "יותר זה יותר טוב", וזאת בשונה מן הדת הקודמת שדגלה במוטו "יותר טוב זה הכי טוב". אין פלא איפה שהדת החדשה הפכה בקלות לפופולרית ביותר. למה להתאמץ לשפר ולהשתפר כשפשוט אפשר להוסיף עוד? מוטו זה הפך לשליט בכל תחומי החיים: אוכל, תרופות, מוצרי צריכה, מכוניות, חופשות וכו'.

נחזור לזיזי…אשר מחלתה הלכה והחמירה. בהתאם לנוהג הרגיל, הוריה נתנו לה עוד אקמול, ועוד אוכל עשיר בפחמימות וסוכרים. הרופא הפרטי אליו הלכו הוריה, המליץ כמובן "עוד מאותו דבר", לאחר שלקח את שכר הטירחה השמן שלו. אלא, שגם זה לא עבד…

כיוון שהרפואה הקונבנציונאלית לא עבדה, פנו הוריה של זיזי אל הדת. נרות, קטורת וברכות הוקרבו על מזבח אלוהי האשראי. וכרגיל, כשזה לא עבד, הגישו ההורים עוד נרות, קטורת וברכות…ועוד…

ערב אחד, קיבל אביה של זיזי שיחת טלפון מוזרה. אדם זר, שלא רצה להזדהות, אמר ששמע על מחלתה של זיזי, והוא רוצה להציע פיתרון, אבל בתנאי ש-האב ישמור על ראש פתוח ויקשיב לדברים. הזר אמר שברור שזיזי לא "חטפה" התקררות רגילה, אלא זהו מקרה קלאסי של דלקת ריאות. ולכן, לא משנה כמה אקמול יתנו לילדה, זה לא יעזור לה להתגבר על המחלה.
האיש הזר הוסיף שעל הוריה של זיזי להתכחש מיד לדת "יותר זה יותר טוב" ובמקום זאת להמתקד במספר מצומצם של תרופות איכותיות ואפקטיביות, כמו אנטיביוטיקה ודיאטה. הזר התעקש שהשינוי באורח החיים הוא הכרחי בכדי למנוע מ-זיזי לחלות בשנית, ואף הציע שזיזי והוריה יעסקו בפעילות ספורטיבית.

אביה של זיזי בכלל לא שקל להתעמק בדבריו של האיש הזר. "אדם זה הוא רופא אליל, או נוכל" חשב האב לעצמו. "כל הדברים שהאיש אמר הם חילול הקודש כנגד הדת השלטת…ממש כפירה". הוא ניתק את הטלפון בכעס, כשהוא חושב על הסכנה שהאיש הזר רוצה להעמיד את זיזי והוריה בהצעותיו המשוגעות.

אינני יודע מה עלה בגורלה של זיזי. יתרה מכך, אין כל מידע לגבי משפחתה של זיזי, או למעשה כל משפחה אחרת בעולמה של זיזי. ידוע רק שזמן קצר לאחר מכן, המחלה התפשטה לכל האוכלוסיה, ומחקה את כולם.

אני משאיר את הנמשל לכם (תחשבו יוון, 'פד'…)