כלכלוג

למרות השיפור בנתוני שוק העבודה בישראל וברחבי העולם, נראה שלא צפויה עליה בשכר העבודה בחודשים הקרובים. אמנם ההתאוששות ניכרת היטב במחירי הנכסים לסוגיהם, המגזר העסקי מציג התרחבות עקבית ושיעור האבטלה אף ירד בישראל (7.4% ברבעון ה-4 של 2009) ובמרבית מדינות העולם, עדיין ישנן סיבות משמעותיות, אשר לוחצות את שכר העובדים כלפי מטה:

1. עודף אמצעי יצור - שיעור התפוסה של אמצעי היצור בארה"ב עומד על כ-72% בלבד, הרבה פחות מן הרמה "הנורמלית" של טרום המשבר. רמה נמוכה זו, לוחצת על היצרנים לקבל עבודה במחירי הולכים ויורדים, ובלבד שיכסו את עלויות ההפעלה של קו היצור, בעוד היצרנים מצידם לוחצים על שכר העובדים. דוגמא טובה הינה תעשיית הרכב, אשר איבדה שליש מן הביקוש למוצריה, דבר שכאמור פגע בשכר העובדים. מצב דומה קיים בכל המדינות המפותחות, וכן אצל רבים מן היצרנים במדינות המתפתחות.

2. עודף נדל"ן - משבר הנדל"ן הגלובלי יצר עודף היצע של נכסי נדל"ן בארה"ב ובאירופה, אשר גורם לירידה בהתחלות הבניה, פיטורים מתמשכים בתעשייה וירידה בשכר העובדים הנותרים.

3. חדשנות טכנולוגית - העברת פעולות רבות לביצוע באמצעות האינטרנט גורמת לצמצום הצורך בכוח עבודה, ובכך לוחצת על שכר העובדים הקיימים. הדוגמאות הקלאסיות הינן פעילות הבנקים, הברוקרים וחברות התיירות השונות, אשר העבירו חלק ניכר מאוד מפעילותן לרשת, דבר שצמצם את גיוסי העובדים שלהן.

4. עליה בגיל הפרישה - מגמה זו אמנם מסייעת לאיזון של קרנות הפנסיה השונות, אולם מאידך מגדילה את סך העובדים המתמודדים על המשרות הקיימות במשק. בנוסף, פנסיונרים, אשר נפגעו במשבר הכלכלי האחרון נאלצים לשוב לשוק העבודה בכדי להשלים את ההכנסה שקוצצה בגל הירידות הגלובלי.

5. הגרעונות בתקציבי המדינות והרשויות - עקב המשבר מדינות רבות הגדילו את הגירעון במידה משמעותית. בנוסף, תקבולי המסים נפלו בצורה חדה, בעיקר ברשויות המקומיות ברחבי ארה"ב ואירופה, דבר שהביא גם אותן לגרעונות עצומים עד כדי פשיטת רגל. תוכניות ההבראה השונות יחייבו פיטורי אלפי עובדים ברחבי העולם, דבר שככל הנראה יוסיף ללחץ על שכר העבודה.

לסיכום, הירידה בשיעור האבטלה עדיין לא הביאה את המשקים השונים לכדי "תעסוקה מלאה". המעסיקים יכולים לקלוט עוד עובדים בשכר נמוך במקום לשלם שעות נוספות יקרות או לחלופין להעלות את שכר העובדים הקיימים. מגמה זו צפויה להמשך עוד זמן רב, דבר שככל הנראה ימנע לחצים אינפלציונים מכיוון זה. זאת ועוד, ירידת השכר צפויה להביא להוזלת מחירי המוצרים (בכדי להגדיל את הביקוש), דבר שמצידו יחזק עוד יותר את המגמה הדיפלציונית.