כלכלוג

במהלך המשבר האחרון, המליצו כלכלנים רבים לממשלות להשיק תוכניות תמריצים גדולות ככל האפשר, בכדי לחפות על הנפילה בצריכה מצד החברות והצרכנים, ובכך להמנע מן המיתון. חלק מן הכלכלנים התהדרו בכינוי - "קיינסיאנים" (מצורף קישור הגדרת המונח עפ"י ויקיפדיה). לטענת אותם כלכלנים, הביקושים של הממשלות לא יצרו אינפלציה גבוהה עקב הפער בין התוצר בפועל לפוטנציאל התוצר של המשקים השונים. בעקבות המלצות אלו, הגדילו הממשלות את חובותיהן, ויזמו פרוייקטים והטבות מס רבות לעידוד הכלכלה.

אלא, שאותם כלכלנים הניחו את ההנחות הלא נכונות. האיום שנוצר בעקבות המעשה איננו גידול באינפלציה, אלא סיכוי לחדלות פירעון של הממשלות עצמן. תוכניות התמריצים השונות לא הצליחו להלחם בלחצים הדיפלציוניים הגדולים, וכך תקבולי המס של הממשלות היו נמוכים משמעותית מן הצפוי, דבר שהביא את מחזיקי האג"ח הממשלתיים לחששות מפני אי תשלום החובות.

מצורף גרף המציג את מחירי הביטוח מפני חדלות פירעון (CDS) של מדינות שונות. ניתן לראות את הזינוק במחירי הביטוח, בדגש על מדינות ה-PIGS. כמובן, שלא רק באירופה נוצרו גירעונות עתק, וניתן לראות את מחירי הביטוח גם למדינות השונות בתוך ארה"ב, כאשר קליפורניה ואילינוי מובילות בנושא.

עוד בנושא הנחות יסוד מוטעות של כלכלנים ניתן לקרוא בפוסט המצויין של Michael Panzner באתר Financial Sense.