כלכלוג

פוסט מעניין מן הבלוג של Paul Kedrosky מציג את שיעור האמריקנים המתכננים חופשה לתקופה הקרובה.

הירידה האחרונה במדד ביטחון הצרכנים בארה"ב ניתנת לפילוג לתחומים שונים. תחום מעניין הוא תחום ניהול הפנאי והרצון של האמריקנים לצאת לחופשה בזמן הקרוב. בגרף המצורף, המהווה חלק מן הסקר הנ"ל, ניתן לראות את המגמה על פני 30 השנים האחרונות, בה פחות ופחות אמריקנים מתכננים חופשה. לאחרונה צלל רצון הצרכנים לתכנן חופשה לשפל כל הזמנים (מאז החלה המדידה), והמגמה עדיין נמשכת.

נתוני הלמ"ס בישראל הציגו כניסת שיא של תיירים לישראל. המגמה שלעיל צפויה להקשות על המשך הגידול בהגעת תיירים, ומציבה אור אדום לפני כלל תעשיית התיירות בעולם.

כתבה מן העיתון האוסטרלי Heraldsun מצטטת את המשקיע Jeremy Grantham מבית ההשקעות GMO, אשר קובע ששוק הדיור האוסטרלי מציג מאפיינים של בועה.

על פי גרנתהם, הפרמטר לקביעת הערך הכלכלי של בית מגורים הינו היחס בין מחיר הבית להכנסה השנתית של משפחה. יחס סביר הינו כאשר מחיר הדירה עומד על פי 3.5 מסך ההכנסה השנתית המשפחתית. כאשר המחירים מתנפחים לממדי בועה, היחס שלעיל מגיע עד כדי פי 7.

בישראל השכר הממוצע למשפחה בה שני ההורים עובדים עומדת על כ-17 א' ש"ח ברוטו בחודש. בהתאם לכך, מחיר דירה אמור להיות בטווח של 700-1200 א' ש"ח, בכדי שהמחירים בשוק הדיור יחשבו הגיוניים. עפ"י הלמ"ס מחיר דירה ממוצעת ברבעון 1 של 2010 הינו 957 א' ש"ח, כלומר, עדיין לא התפתחה בועה בשוק הנדל"ן המקומי.

העיתונות הכלכלית מלאה ב"נתונים" והתפעלות מן ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב. החברות מצליחות "להכות" את תחזיות האנליסטים מזה 3 רבעונים, ופרסומי החזאים, הממשל והבנק המרכזי מתחרים זה בזה באופטימיות הנוטפת מהם. בימים האחרונים אף טען גייטנר שכלכלת ארה"ב חזקה מספיק מכדי להגרר למשבר באירופה.

נו באמת…מי שמאמין בסיפורי הצמיחה הכלכלית הזו כנראה שבורך במנגנון הגנה פנימי יעיל ביותר, או שהוא משתמש בחומרים חזקים ביותר (וכמו שאמר איציק ב"עספור": "בשביל מציאות ורודה צריך עיניים אדומות…").

פוסט בנושא מן הבלוג oftwominds, מונה 10 סיבות המטילות ספק במידת ההתאוששות של ארה"ב, שמספרים לנו בעיתונות הכלכלית:

1. כיצד יתכן שההכנסות ממיסים צונחות למרות צמיחה של יותר מ-3% בתמ"ג ברבעון האחרון?
2. העליה ברווחים מעל ציפיות האנליטסים מסתירה את העובדה שהמכירות של החברות נמצאות במגמת ירידה.
3. חלק ניכר מן הרווחים של החברות נובע מאירועים חד פעמיים או נושאים חשבונאיים, ואינן תואמות את התזרים האמיתי.
4. חלק ניכר מן הרווחים וההכנסות ברבעונים האחרונים נבע מדולר חלש. (דבר זה אמור להשתנות ברבעון הנוכחי, עם התחזקותו החדה של הדולר).
5. חוסר השוויון בהכנסות ממשיך לגדול לשיאי כל הזמנים.
6. שיעור החוב מסך ההכנסה של משקי הבית ממשיך לעלות למרות העליה בשיעור החיסכון וההתאוששות המדוברת.
7. שיעור המשכנתאות בפיגור נמצא בשיא כל הזמנים.
8. מערכת הבנקאות והפיננסים האמריקנית רעועה ומלאה בניגודי אינטרסים וריקבון.
9. הגירעון המסחרי של ארה"ב חוזר לחוסר האיזון בו שהה טרום המשבר.
10. חוסר ההבנה הכלכלית של חזאים, כלכלנים ובעלי עניין גובל ברשלנות.

אם כך, מה לגבי ישראל ומצבה הכלכלי המשופר??

למרות השיפור בנתוני שוק העבודה בישראל וברחבי העולם, נראה שלא צפויה עליה בשכר העבודה בחודשים הקרובים. אמנם ההתאוששות ניכרת היטב במחירי הנכסים לסוגיהם, המגזר העסקי מציג התרחבות עקבית ושיעור האבטלה אף ירד בישראל (7.4% ברבעון ה-4 של 2009) ובמרבית מדינות העולם, עדיין ישנן סיבות משמעותיות, אשר לוחצות את שכר העובדים כלפי מטה:

1. עודף אמצעי יצור - שיעור התפוסה של אמצעי היצור בארה"ב עומד על כ-72% בלבד, הרבה פחות מן הרמה "הנורמלית" של טרום המשבר. רמה נמוכה זו, לוחצת על היצרנים לקבל עבודה במחירי הולכים ויורדים, ובלבד שיכסו את עלויות ההפעלה של קו היצור, בעוד היצרנים מצידם לוחצים על שכר העובדים. דוגמא טובה הינה תעשיית הרכב, אשר איבדה שליש מן הביקוש למוצריה, דבר שכאמור פגע בשכר העובדים. מצב דומה קיים בכל המדינות המפותחות, וכן אצל רבים מן היצרנים במדינות המתפתחות.

2. עודף נדל"ן - משבר הנדל"ן הגלובלי יצר עודף היצע של נכסי נדל"ן בארה"ב ובאירופה, אשר גורם לירידה בהתחלות הבניה, פיטורים מתמשכים בתעשייה וירידה בשכר העובדים הנותרים.

3. חדשנות טכנולוגית - העברת פעולות רבות לביצוע באמצעות האינטרנט גורמת לצמצום הצורך בכוח עבודה, ובכך לוחצת על שכר העובדים הקיימים. הדוגמאות הקלאסיות הינן פעילות הבנקים, הברוקרים וחברות התיירות השונות, אשר העבירו חלק ניכר מאוד מפעילותן לרשת, דבר שצמצם את גיוסי העובדים שלהן.

4. עליה בגיל הפרישה - מגמה זו אמנם מסייעת לאיזון של קרנות הפנסיה השונות, אולם מאידך מגדילה את סך העובדים המתמודדים על המשרות הקיימות במשק. בנוסף, פנסיונרים, אשר נפגעו במשבר הכלכלי האחרון נאלצים לשוב לשוק העבודה בכדי להשלים את ההכנסה שקוצצה בגל הירידות הגלובלי.

5. הגרעונות בתקציבי המדינות והרשויות - עקב המשבר מדינות רבות הגדילו את הגירעון במידה משמעותית. בנוסף, תקבולי המסים נפלו בצורה חדה, בעיקר ברשויות המקומיות ברחבי ארה"ב ואירופה, דבר שהביא גם אותן לגרעונות עצומים עד כדי פשיטת רגל. תוכניות ההבראה השונות יחייבו פיטורי אלפי עובדים ברחבי העולם, דבר שככל הנראה יוסיף ללחץ על שכר העבודה.

לסיכום, הירידה בשיעור האבטלה עדיין לא הביאה את המשקים השונים לכדי "תעסוקה מלאה". המעסיקים יכולים לקלוט עוד עובדים בשכר נמוך במקום לשלם שעות נוספות יקרות או לחלופין להעלות את שכר העובדים הקיימים. מגמה זו צפויה להמשך עוד זמן רב, דבר שככל הנראה ימנע לחצים אינפלציונים מכיוון זה. זאת ועוד, ירידת השכר צפויה להביא להוזלת מחירי המוצרים (בכדי להגדיל את הביקוש), דבר שמצידו יחזק עוד יותר את המגמה הדיפלציונית.

כל העיתונים והכלכלנים חוזים התאוששות באופק. התמ"ג בארה"ב זינק לרבעון הרביעי בלמעלה מ-5%, וישראל אף סיימה את 2009 עם צמיחה חיובית קלה.

האופטימים מבין החזאים מזהים את האות "V" כתרחיש הרלוונטי לתיאור השיפור הכלכלי גם בחודשים הבאים.
האופטימיים למחצה מנסים למצוא את התרחיש הכלכלי העתידי בסימן שורש ריבועי, תוך שהם טענים שלאחר הצניחה והראלי חזרה, אנו צפויים לתקופה ממושכת של דשדוש, עד שנשוב למלא את המצברים ונמשיך קדימה לצמיחה ברת-קיימא.
הפאסימיים ביותר מדברים על אפשרות לתבנית מסוג "W", בה השוק יצנח בחזרה לאותה רמת תמיכה (איזור 666 במדד S&P500), ולאחר מיתון נוסף וזמני נזנק לעתיד חדש.

ברצוני להציג אפשרות רביעית, קיצונית מכל אלו שלעיל, בה השוק צפוי לצנוח הרבה מעבר לתחתית הזמנית שהושגה לפני שנה, ובכך לייצר תבנית דמויית "Y".

הסיבות למשבר מסוג זה הן:
1. יותר מידי חוב - כל הגורמים הכלכליים במדינות המפותחות המשתתפים במשחק הכלכלי עמוסים לעייפה בחובות, שטרם היו כמותם בהסטוריה האנושית. הצרכנים, החברות, הבנקים והמדינות ממונפים לדעת, כך שכל זעזוע יכול להביא לתגובת שרשרת של פשיטות רגל, מחיקת חובות וחוזר חלילה.

2. השקעות גרועות - רבות מן ההשקעות בשנים האחרונות, לרבות חלק ניכר מתוכניות התמריצים בארה"ב, ביפאן ובסין הינן בעלות ערך כלכלי נמוך, כאשר התזרים שהן מייצרות מכסה בקושי, אם בכלל, את החזרי החוב שנלקח למימושן. הכדאיות של השקעות אלו הינה גבולית לכל היותר, גם בתקופה של ריביות אולטרה נמוכות, כפי ששוררות כיום במדינות המערב.

3. עליה בשיעורי הריבית - רמות הריבית הקיימות היום, אינן יכולות לרדת כמעט, עקב קרבתן ל-0% (ריבית שלילית אפשרית, אך לא סבירה), ולכן הכיוון של הריביות בעתיד הנראה לעין הוא מעלה בלבד. עליית הריבית תייקר מאוד את גלגול החובות האסטרונומיים, ובמקרים מסויימים אף תביא לחדלות פירעון של הלוואות ספקולטיביות. ממשלות המערב מסתמכות מאוד על גיוס חוב לטווח קצר, לצורך מימון הגרעונות העצומים. דבר זה יפוך יקר מאוד במידת ושיעורי הריבית יעלו.

4. המשך הירידות בשווקי הנדל"ן - מבנה המחירים בשנתיים האחרונות בשווקי הנדל"ן המסחרי ולמגורים בארה"ב ובאירופה מראה שגל הירידות טרם הסתיים. הגל הבא של הירידות יכלול ירידה חדה במחירי הנדל"ן המסחרי, לצד משבר משכנתאות בהלוואות הגדולות והאיכותיות יותר - הלוואות מסוג ALT-A. ירידות אלו יחייבו גל נוסף של מחיקות במערכת הפיננסית, דבר שהבנקים הגדולים ניסו להמנע ממנו לאורך השנה האחרונה.

5. משבר חוב של רשויות בתוך ארה"ב - הירידה בהכנסות ממיסים הביאה רשויות רבות בתוך ארה"ב (מדינות, מחוזות וערים) לגרעונות ענק, אשר הממשל הפדרלי לא יוכל לכסות. בנוסף למשבר האג"ח שיווצר, הרי שהרשויות הללו יאלצו לצמצם את הסגל העומד לרשותן לצד פגישה בשירותים ובפנסיות של האזרחים.

6. עליה בשיעור האבטלה - כל התדרדרות קלה במצב הכלכלי, תביא לפשיטת רגל של גופים אשר ממונפים יתר על המידה, ובכך לפיטורי עובדיהם. שיעור האבטלה U6 (הכולל את כל העובדים בחלקי משרה ושהיו רוצים לעבוד משרה מלאה) צפוי להגיע לשיא הגבוה מזה בשפל הגדול הקודם.

לסיכום, למשבר החוב הגלובלי הקיים, אין פיתרון קסם בדמות תוכניות תמריצים גדולות ככל שיהיו, או הדפסת כסף. רק מחיקת חובות והערכות מחודשת של הכלכלה והחברה תוכל להביא ליצירת בסיס לצמיחה כלכלית יציבה.

לנוכח הגרעונות התקציביים התופחים של הממשלות ברחבי העולם, נדרשות רבות מהן לבצע קיצוצים גם בכוחות הצבאיים שלהן. אובמה כבר הודיע על הקפאה של חלק מן התקציבים למשרד ההגנה, וכעת מתברר שגם משרד ההגנה הבריטי נדרש לקצץ סכום ענק של מעל 30 מיליארד פאונד.

מאמר מסוף השבוע ב-Daily Mail הבריטי משווה בין הצבאות המובילים בעולם, ומציג את הדילמות שעומדות בפני ראשי הצבא הבריטי (איחוד זרועות, צמצום תוכניות הצטיידות וכו').

נדמה שרק בישראל, הצבא חסין מפני קיצוצים שכאלה. הגירעון זינק אל מעל 5%, יחס החוב לתוצר מתקרב ל-80%, ועדיין הצבא בישראל גדול אפילו על בריטניה וצרפת.

המשבר הנוכחי שונה מכל משבר שקדם לו בעשורים האחרונים. כחלק מתובנה זו, מנהלים נדרשים לבחון מחדש את כל "האמיתות" והנחות היסוד להן היו רגילים בשנים ובעשורים האחרונים. העתיד (וגם ההווה הידוע) צופן שינויים כלכליים ופוליטיים דרמטיים, אשר אך לא מזמן נדמו כבלתי הגיוניים או בעלי סיכוי נמוך מאוד.

אחד מאותם שינויים הינו תהליך דה-גלובליציה - תהליך אשר יגרור הקטנת התלות והאינטגרציה בין יחידות כלכליות בינלאומיות ובין מדינות.

סקר שבוצע ע"י חברת Nielsen (לעיל) מציג את התמיכה הגוברת של אזרחים ברחבי העולם להגברת החסמים הכלכליים למניעת תנועה חופשית של מוצרים, שירותים וסחורות בין מדינות.

סיבות נוספות להיווצרות מגמת דה-גלובליציה הן:

1. הירידה בסחר בין מדינות, ובעיקר, ביצוא מסין למדינות המערב עורר צורך להגביר את הצריכה המקומית כפיצוי. השקעות רבות מוטות כעת מתעשיות מוטות יצוא (במדינות הודו, סין, מקסיקו, מזרח-אירופה…) לתעשיות הפונות לשוק המקומי. תעשיות אלו דורשות הגנה של הממשל מפני תחרות עולמית, דבר שיחזק בייתר שאת את מגמת הדה-גלובליציה.

2. חלק ניכר מן המשבר נובע מעודף יכולת יצור ושינוע בכדי לתמוך בתהליך הגלובליזציה. קווי יצור שהוקמו ברחבי העולם, וכעת מובטלים מעבודה עקב הירידה בביקושים, יוסבו בעתיד לצרכים מקומיים. עיקר ההשקעה בקווים אלו בוצעה ממילא, ולכן העלות השולית של הפעלתם תשמש ליצור תוצרת מקומית במחירים תחרותיים, כך שלא יהיה צורך ביבוא זול מסין ודומותיה. (קווי יצור בישראל ובארה"ב, אשר לא עמדו בתחרות מול המזרח, ירכשו בעתיד במחירים נמוכים, וכך יאפשרו יצור תוצרת מקומית במחירים תחרותיים).

3. עסקים במערב למדו במהלך השנים שניהול שרשרת אספקה בינלאומית אינה דבר של מה בכך. העלויות שנוצרות עקב משברים פוליטיים, שינויים בשערי מט"ח, בעיות תרבות ושפה וזמן אספקה ארוך יביאו עסקים להחזיר פעילות רבה הביתה. הגמישות התפעולית של פעילות בתוך המדינה צפויה להיות משמעותית יותר וזולה יותר מתוספת עלות העבודה של כוח האדם במערב.

4. התחזקות הדולר מול כל המטבעות צפויה לייקר משמעותית את עלות היבוא (ממדינות בהן התשלום הוא בדולר ארה"ב או במטבע הצמוד אליו - סין, טיוואן…), דבר שימחק את יתרונות עלות העבודה הזולה במדינות המזרח.

5. הצורך להלחם באבטלה הגואה ברחבי העולם, צפויה להביא גל של מגבלות על יבוא סחורות ותוצרת במדינות רבות בעולם. פוליטיקאים, אשר קהל בוחריהם שוקע באבטלה ודיכאון, יאלצו לשמר מקומות תעסוקה באמצעות מכסים והיטלים, אשר יהפכו את היבוא לכדאי פחות, עד כדי הפסקתו באופן כליל.

מגמות אלו ילכו ויתחזקו ככל שהשלב השני של המשבר הכלכלי יחשף במלוא חומרתו. תעשיינים ואנשי עסקים, אשר יזהו מגמה זו מבעוד מועד, וידעו להערך בהתאם, יוכלו לקדם את פני השינוי בקלות וברווחיות רבה יותר.

היום התפאר שר האוצר שטייניץ בחוזקו של המשק הישראלי. לטענתו "מבחינים בישראל בניצני התאוששות מובהקים". האמנם?

פוסט חשוב בבלוג מאקרוסקופ מציג תמונה שונה, שלא לומר הפוכה. אמנם לפי נתוני הלמ"ס היצוא התעשייתי חזר לעלות החל מחודש יוני האחרון, אלא שנתון זה, כמו נתוני הצמיחה מסתירים את התמונה האמיתית:

1. הייצור התעשייתי ממשיך לרדת.
2. היצוא התעשייתי בשקלים בניטרול תוצאות אינטל ירד עד לרמתו בסוף 2005.
3. מספר השכירים בתעשייה ממשיך לרדת.
4. הצמיחה לנפש עדיין שלילית, ותישאר כזו גם ב-2010.

אז….שלא יעבדו עליכם…