כלכלוג

ללא מילים

עוד ימים בודדים מתחיל חודש ספטמבר. חודש זה ידוע כחודש הגרוע ביותר בשנה מבחינת תשואת מדדי המניות.

הגרף המצורף מראה עד כמה שונה חודש זה לעומת שאר החודשים. הגרף מציג את ממוצע התשואה החודשית לאורך 60 השנים האחרונות. מעניין לדעת, מהי השונות של נתון זה? בכל מקרה, יהיה מעניין…

בתום המסחר של יום חמישי בארה"ב קיבלנו אישור ל-אות הינדנבורג (Hindenburg Omen).

אות הינדנבורג הוא איתות טכני אשר חוזה ירידה של השוק בלמעלה מ-5% במהלך החודש הקרוב. האות הינו על שם הצפלין הגרמני Hindenburg, אשר היה הגדול מסוגו בשנת 1937, והתפוצץ באוויר על כל מאות האנשים שהיו עליו. אפילו ב-Bloomberg כתבו עליו מפאת חשיבותו.

אות הינדנבורג התקבל ביום חמישי שעבר, לאחר הירידות החדות של למעלה מ-3% בארה"ב. הירידות ביום חמישי האחרון יצרו אות נוסף, ובכך אישררו את התחזית הטכנית. אמינות האיתות, לאחר שניתקבל האישור, גבוהה משמעותית מכל מתנד ממוצע אחר.

לאלו המתעניינים בפרמטרים של חישוב אות הינדנבורג, ניתן להעמיק פה.

לאחר גל עליות שנמשך כ-7 שבועות, מוחק האירו כ-40% מן הירידות אותן חווה מאז נובמבר 2009. האירו מטפס מ-1.18 עד 1.30 דולר לאירו, כמעט ללא הפסקה.

לאחרונה מתרבים סימני האופטימיות סביב מצבו הכלכלי של גוש האירו והמטבע המייצג אותו:
1. אנליסטים חוזרים להמליץ על האירו.
2. מבחני הלחץ, שפורסמו ביום שישי, מביעים ביטחון ביציבות המערכת הפיננסית באיחוד האירופי.
3. אסטוניה מסכימה להצטרף לגוש האירו, תוך אמונה שבכך תשפר את כלכלתה.
4. מדינות ה-PIIGS משלימות גיוסי אג"ח בתשואות "סבירות".

משקיעים נדרשים לבחון הודעות אלו בעיניים ביקורתיות. דווקא האופטימיות המובעת בהודעות אלו, אמורה להדליק "נורה אדומה". משקיעים "לעומתיים" (Contrarians) משתמשים באופטימיות הזו כרמז שה-ראלי של האירו לקראת סיום.

לכשיסתיים הראלי, צפוי האירו לשוב ולצנוח, כאשר יעדים מתחת ל-1 דולר לאירו אינם בלתי סבירים.

פוסט חשוב מן הבלוג The Big Picture מציג מספר תובנות לגבי תנועת סוגי נכסים פיננסים לאורך זמן.

הפוסט מתייחס למאמר מן The Wall Street Journal מן השבוע האחרון. במאמר מוצג מחקר הבוחן את המתאם של המניות המרכיבות את מדד ה-S&P500 לתנועת המדד עצמו. על פי המחקר מסתבר, שרמת המתאם עלתה בשנים האחרונות לרמת שיא, כלומר, שיעור המניות שעולות כאשר המדד עולה הינו גבוה יותר ויותר בשנים האחרונות. מבחינה הסטורית, רמת מתאם שכזו (כמעט 90%) שררה רק ב-1987, בתקופה שלפני "יום שני השחור".

בנוסף מוצג בפוסט הגרף שלעיל - מחקר של חברת Bianco Research. הגרף מציג את המתאם של 6 סוגי נכסים (Asset Classes) למדד ה-S&P500. בין הנכסים - זהב, מרווח התשואה של אג"ח קונצרניות מאג"ח ממשלתי, אירו ונפט. מסתבר שהמתאם כיום הוא מן הגבוהים ביותר ב-3 השנים האחרונות. כלומר, ככל שהאשראי מתרחב עולה מחיר הנכסים הללו, וכאשר האשראי מתכווץ מחירם יורד יחד.

המעניין הוא, שהנכס בעל הקורלציה ההפוכה לכל הנכסים שלעיל הוא - הדולר האמריקני. כיוון שמרבית האשראי בעולם נקוב בדולרים, הרי שצמצום האשראי משמעותו התחזקות הדולר. ככל שהדולר יתחזק, כך ילך וירד סך האשראי הגלובלי, ועימו מחירי כל הנכסים. זוהי הדפלציה…

לאחר כשנתיים של תמריצים מוניטריים ופיסקאליים נראה שמצב הרוח הציבורי בעולם נוטה לסיימם. למרות אזהרות מפני כלכלנים רבים, נראה שהציבור ונציגיו אינם מוכנים להמשיך באותו הקו, והם נוקטים פעולות שונות בנושא:

1. ה'פד' הודיע שהוא מפסיק לרכוש אג"ח מגובה משכנתאות לפני מספר חודשים. פעולה זו הכניסה נכסים רעילים למאזן בסכומים דמיוניים למאזן של ה'פד', וכעת נידרש שוק הנדל"ן והמשכנתאות להתמודד לבדו.
2. הממשל הפסיק באפריל את תוכניות התמריצים לרכישת דירות, ומזה חודשים רבים שאין תוכניות תמריצים לרכישת רכבים או מוצרים אחרים.
3. ממשלות ברחבי אירופה החלו בפעילויות לקיצוץ התקציב בצורה כזו או אחרת. למרות ההשלכות על הכלכלה, ממשלת גרמניה הודיעה על קיצוץ של כ-80 מיליארד אירו, ובריטניה אף מתכננת לקצץ סכום גדול הרבה יותר.
4. למרות הקולות הנשמעים מן הממשל האמריקני בעד המשך מדיניות התמריצים, הרי שבפועל הקונגרס איננו מעוניין בפעילויות נוספות הקשורות בתמריצים פיסקאליים. כמו כן, מתרבים הקולות לקיצוצים בפעילות הממשל ותקציבו, בכדי לאזן את הגירעון התקציבי.
5. המושלים של מדינות רבות בארה"ב, ובראשן קליפורניה ואילינוי, החלו בפעולות דרמטיות לקיצוץ תקציבן, וזאת עקב ירידה בהכנסות וגירעונות גדלים.

מצב רוח זה, צפוי להוביל למהלכים דיפלציוניים משמעותיים כבר בחודשים הקרובים, הרבה יותר מוקדם משמעריכים רבים:
1. העלאות מיסים
2. קיצוצים וירידה בביקוש המצרפי
3. ירידה במכירות של החברות וברווחיות
4. פיטורי עובדים ועלייה באבטלה
5. ירידה במחירי הנכסים, לרבות נדל"ן, דבר שיביא להמשך הירידה במחירי הנדל"ן בארה"ב
6. פגיעה חוזרת ביציבות המערכת הפיננסית עקב פשיטות רגל של לווים וחברות

שלא כמו בשנת 2008, מצב הרוח הציבורי לא יאפשר להנהגתו לשוב למדיניות התמריצים. זאת ועוד, חלק ניכר מן האמצעים בהם נקטו הבנקים המרכזיים והממשלות כבר לא אפקטיבי, כיוון שהריבית נותרה אפסית, והגירעונות גדולים עד כדי איום על יציבות הממשלות.

הדבר היחיד שמונע בשלב זה את ההתדרדרות שלעיל הינו תשואות האג"ח של הממשלות ובראשן ארה"ב. התשואות הינן כה נמוכות, דבר המאפשר את המשך הנשמתו המלאכותית של שוק הנדל"ן בארה"ב, וכן קיומם של פרוייקטים נוספים, אשר ללא הריבית הנמוכה לא היו עוברים את מבחן הכדאיות הכלכלית.

בגרף שלעיל, ניתן לראות את התיקון מן הרבעון האחרון, בו עלו האג"ח הממשלתי בצורה חדה, כלומר ירידה בתשואות. נראה שמהלך זה של ירידת תשואות הינו לקראת סיום, אם לא מעבר לשיא שלו. לכשיחלו התשואות לעלות, יצטרף גם שוק האג"ח למגמה הדיפלציונית שהחלה בשווקי המניות, הסחורות והמט"ח.

הבלוג CrossingWallStreet מציג את נתון מכפיל הרווח של החברות בהשוואה היסטורית של מעל 20 שנה.

ניתן לראות בגרף, שבעקבות הדוחות החיוביים של החברות ב-2 הרבעונים האחרונים והירידות בשערי המניות מאז אפריל, ירד מכפיל הרווח הממוצע של מדד ה-S&P500 עד רמה של 14.5. רמה זו קרובה מאוד לרמת השפל משנת 1989 של מכפיל ממוצע 12.

אם כן, האם שוק המניות זול? מדוע המדדים יורדים?

ובכן, השימוש במכפיל רווח הינו בעייתי מאוד. בתקופות מסויימות מכפיל 12 עשוי להיות נמוך ובתקופות אחרות מכפיל 8 נחשב יקר. בנקודת הזמן הנוכחית מכפיל 14.5 הוא יקר מאוד, ואנו צפויים לירידה במכפיל, ביחוד כשדוחות החברות יתחילו לשקף את המיתון שבפתח.

מדד נוסף שניתן להשתמש בו בצורה סובייקטיבית הינו שיעור הדיבידנד הממוצע של המדד. בכל פעם שממוצע הדיבידנד של הדאו-ג'ונס ירד מ-3% התרחשה לבסוף מפולת משמעותית, אשר הביאה לעלייה בתשואת הדיבידנד של המדד. כיום, לאחר הירידות בחודשים האחרונים, תשואת הדיבידנד של דאו-ג'ונס הינה 2.97%. אלא שלאור המיתון שבפתח אנו צפויים לירידה ברווחיות וברמת הדיבידנד שמחלקות החברות. להערכתי, המשבר הנוכחי לא צפוי להפטר עד שתשואת הדיבידנד תגיע אל מעל 6% ואפילו יותר.
יש למה לחכות…

מתוך הסרט האלמותי - Matrix.

השוק על סף שבירה משמעותית. שבירת רמת 1040 במדד S&P500 תחזיר את הפאניקה לשווקים ותוביל לתחתית של 2009. משם, זה כבר משחק אחר…

הגרף היומי שלנו מציג מדד מוכר - Baltic Dry Index. המדד המתפרסם מידי יום, מציג מחיר משוקלל של הובלת מטען צובר בים.

המדד חשוב מאוד בהבנה של מגמות בסחר העולמי, וביחוד לגבי התפתחות הכלכלה בסין ובאסיה. עליה במחירי ההובלה רומזת על התרחבות פעילות הסחר ועימה הכלכלה והצמיחה. במהלך המפולת נפל המדד כ-90% ממחיר שיא כל הזמנים, דבר שמעיד על עומד המשבר שחווה העולם. מאז 2009, התאושש מחיר ההובלה הימית תוך שהוא משלש ואף יותר את מחירו מן התחתית של המשבר. אלא שגם לאחר התאוששות זו, מחיר ההובלה הימית לא הגיע לכדי מחצית ממחירה טרום המשבר.

הגרף המצורף מציג תבנית 'דובית' מסוג יתד, אשר שבירתה כלפי מטה מסמלת את חזרת המחירים למגמת ירידה. במהלך החודשיים האחרונים צנח מחיר ההובלה בצובר בכ-35%, שבר את הטווח התחתון של היתד, ובכך סימן את כיוון המגמה. ההשלכות לגבי הסחר העולמי, מן הסתם, ברורות…

השבוע התפרסם שמחיר ארוחת צהריים עם וורן באפט נקבע על 2.63 מיליון דולר,שיא כל הזמנים. מידי שנה נערכת מכירה פומבית באתר EBAY של ארוחת הצהריים עם ה-אורקל מאומהה, כאשר ההכנסות נתרמות לצדקה.

מצורף גרף מחיר ארוחת הצהריים כפי שנקבע לאורך השנים.

ב-2008 נקבע השיא הקודם על סך 2.11 מיליון דולר ע"י מנהל השקעות מ-סין. מעניין לציין ששיא זה נקבע בעת שמדדי המניות סיימו את הגל המתקן למפולת שהחלה עוד בסוף 2007, כאשר האופטימיות חזרה לשרור בשווקים. מספר שבועות לאחר מכן, התפתחה מפולת רבתי על רקע פשיטת הרגל של בית ההשקעות ליהמן. יתרה מכך, השיא החדש במחיר הארוחה מייצג את השיא באופטימיות של המשקיעים, וזאת למרות שמדדי המניות בארה"ב לא הגיעו למחיר שיא חדש. מצב זה אופייני לגל מתקן, לפני שהמגמה הראשית מתחדשת, ובמקרה זה - ירידות.
האם גם כעת יתחדשו הירידות לכדי מפולת?