כלכלוג

לכבוד פרסום נתוני התמ"ג בהמשך היום, מצורף משהו בנושא.

הבלוג Dead Cats Bouncing מפנה אותנו לקשר בין שיעור התשואה השנתי שניתן לקבל על אג"ח ל-10 שנים לשיעור הצמיחה הנומינאלי של התמ"ג. כפי שניתן לראות הקשר הוא די הדוק…

בקירוב גס ניתן לומר שתשואת האג"ח ל-10 שנים הינה הסכום של שיעור הצמיחה ושיעור האינפלציה לתקופה זו. כעת, כשרמת האינפלציה עומדת על קצת יותר מ-1% לשנה ובמגמת ירידה, והתשואה של האג"ח ל-10 שנים ירדה עד כדי שפל של 2.5% בלבד, התחזית לצמיחה בשנים הבאות הינה עגמומית משהו…

מאמר מצויין מן העיתון The Wall Street Journal מציג את המשבר, אשר חווה החברה האמריקנית בתקופה זו.

הכותבת, Peggy Noonan, מציגה 2 נקודות עיקריות המעידות על עומק השבר העובר על האוכלוסיה:

1. לראשונה מזה 200 שנה, האמריקאי הממוצע מטיל ספק בהנחת היסוד שהדורות הבאים בארה"ב יחיו חיים טובים יותר מאלו שלו. לראשונה מאז הקמת המדינה הגדולה, נראה שהאמריקנים חוששים מאוד מן העתיד, מטילים ספק בשיפור הכלכלה, ומאמינים פחות בחלום האמריקני.

2. קיים נתק הולך וגדל בין ההנהגה בוושינגטון לבין העם. המנהיגים אינם מודעים עוד למצב הרוח של העם, מתעלמים מן הקשיים האמיתיים איתם מתמודד האזרח הקטן, ומתמקדים בספינים וכותרות על פני טיפול אמיתי ומשמעותי בבעיות האזרח.

מרתק…

נתוני האבטלה מארה"ב, אשר פורסמו ביום שישי, מאשרים את הצפוי: אין שיפור בשוק התעסוקה האמריקני, וככל הנראה אנו לפני גל חדש של עלייה במספר המובטלים ובשיעורי האבטלה. שיעור המובטלים, אשר כבר סיימו את 4 חודשי דמי האבטלה שלהם, מצוי בשיא כל הזמנים. השיפור המשמעותי במספר המשרות הזמניות והחלקיות מסתיר את האמת המרה: אנשים נאלצים לעסוק בתפקידים שהם מתחת לכישוריהם ובשכר נחות בשביל להתקיים.

פוסט מעניין בנושא העליה הצפויה בשיעורי האבטלה, ויצירת אבטלה מבנית ברמה של כ-10% ומעלה פורסם לאחרונה בבלוג Fabius Maximus (שם מעניין, לא??). הפוסט מציג ריכוז של מאמרים ופוסטים בתחום הגידול באבטלה, תוך התחשבות במגמות של רובוטיקה, חברה וכלכלה, הגירה, אסיה וכו'….
מרתק ומומלץ….

לאחר משבר החובות באירופה, מסתכלים המשקיעים בעין בוחנת על כל המדינות בעולם בחשש מפני משבר נוסף. לכאורה יפאן אמורה להיות המועמדת העיקרית לחששות אלו, אולם מצב הרוח כיום מאפשר ליפאן להמשיך עם שיעור של 200% חוב לתוצר, וכמעט ללא השלכות משמעותיות. האמנם, תמיד זורחת השמש ביפאן?

לאחר שני עשורים של דיפלציה קשה, ריבית אפסית, וניסיונות חוזרים ונשנים של הממשלה להמריץ את הכלכלה, הפך נטל החוב ביפאן לגבוה ביותר בעולם.הממשלה לוותה כסף לצורך תוכניות תמריצים אלו, עד שהחוב האמיר לרמה הנוכחית. ראש הממשלה החדש Naoto Kan אמר בנאומו, שהמצב הנוכחי אינו בר-קיימא, וזוהי למעשה משימתו הראשונה והעיקרית בתקופת כהונתו.

מדינה עם חוב מתנפח, זקוקה לצמיחה כלכלית מהירה בכדי לממן את החזרי החוב. צמיחה שכזו יכולה להגיע מעליה בפיריון או מעליה בשיעור הילודה. בעוד שכלכלת יפאן נהנית מהפיריון הגבוה בעולם, הרי שמצבה הדמוגרפי בכי רע. אוכלוסייתה היא מבין הזקנות ביותר בעולם, כאשר רבע מן האוכלוסיה מעל גיל 65. בנוסף, שיעור הילודה מן הנמוכים בעולם, עם 1.2 ילדים לכל אישה!!!

ממשלת יפאן יכולה להמשיך ולממן את החוב העצום, עקב שיעור הריבית הנמוך שהיא משלמת על חובותיה - הנמוך בעולם. הסיבה לכך היא כיוון ש-90% מן החוב הינו חוב פנימי, למערכת הפנסיה של אזרחי המדינה. אלא ששיעור החיסכון של היפנים, שהיה גבוה מאוד בשנות התשעים, הגיע כיום ל-0%, וצפוי להיות שלילי כבר בתקופה הקרובה. הכלכלה היפנית פועלת על בסיס ההנחה המוטעית, שהממשלה תמשיך ללוות לעולם בריבית נמוכה או אפסית. אלא ששיעור החיסכון השלילי, יחייב את הממשלה לצאת ולגייס חוב מחוב למדינה, ובשיעורי אחרים מן הנורמה לה התרגלה. בעוד שהתשואה על אג"ח ממשלת יפאן ל-10 שנים עומד על 1.3% בלבד, הרי שהמקבילה של ממשלת ארה"ב נמצאת ב-2.9%. הכפלת שיעור הריבית שמשלמת ממשלת יפאן, תהפוך את המצב הנוכחי לרעוע מאוד מאוד.

דבר זה יחייב הפעלת תוכניות צנע והעלאת שיעורי הריבית, דבר שיעמיק את המשבר במדינה, ויהפוך אותה לחדלת פירעון!!!

בשונה מ-יוון, שהיא קטנה מאוד, ולכן ניתנת להצלה, הרי שיפאן היא גדולה מכדי להצילה. הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, צפויה לגרור עימה כלכלות רבות אחרות במקרה של פשיטת רגל. יפאן הינה בעל העניין השני בגודלו מבחינת אחזקת אג"ח של ממשלת ארה"ב. בעת המשבר הצפוי, תמכור יפאן את היתרות הענקיות של אג"ח אמריקני בשוק, דבר שיביא לעודף היצע עצום, ולעליית תשואות דרמטית ברחבי העולם. יפאן תהפוך למתחרה רצינית לארה"ב בשוק הנפקות החוב, דבר שיביא להעלאת תשואות מהירה, וזאת למרות דיפלציה קשה שתשרור בשתי המדינות.

משקיעים מחפשים בועות מתחת לפנס, וכמעט תמיד מחמיצים את הבועת הגדולה שצומחת לידם. בועת החוב של יפאן עומדת לפני פיצוץ, וההשלכות כרגיל - דרמטיות….

מדדי המניות זינקו אתמול בעקבות נתון חיובי של מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני בארה"ב. על פי הפרסום, המדד ירד לרמה של 55 נקודות, טוב מן הציפיות המוקדמות, כשהוא משלים רצף של 12 חודשים של התרחבות הסקטור היצרני.

אלא, שפוסט מן האתר Daily Finance מציג ניתוח מעניין והפוך של התוצאות.

ראשית החלק היצרני בארה"ב מהווה רק 11% מן התוצר, סקטור השירותים תורם פי 7!!!
שנית, בכל פעם שהיחס בין מדד מנהלי הרכש של סקטור היצור לזה של סקטור השירותים עלה מעל 1 והחל לרדת, נפל התוצר של ארה"ב בצורה חדה במשך תקופה ממושכת. הגרף שלעיל מציג את ארבעת המקרים ב-13 השנים הקודמות.

גם בחודשיים האחרונים, עלה היחס בין מדדי מנהלי הרכש השונים מעל 1, וכעת החל לרדת. האם גם הפעם, מדדי מנהלי הרכש מסמנים את הכיוון?

1. לאור הקשיים בצמיחה של ארה"ב מדבר Bill Gross (בקישור למעלה) על הצורך של ה'פד' לחזור ולרכוש אג"ח ממשלתיות ונכסים אחרים. מעניין למה לדעתו זה אמור לתמוך בצמיחה?

2. נראה שנושא הרכב החשמלי תופס תאוצה בכל העולם. חברת המכוניות הסינית BYD ככל הנראה תעשה את זה, ותהיה ליצרנית הגדולה הראשונה בסין ובארה"ב. מיותר לציין ש-באפט מחזיק 10% מן החברה. מה דעתכם על המניה שלה (BYDDF)?

מצורף גרף מחירי הדיור מתואמי אינפלציה בארה"ב מאז 1890. המחירים מתבססים על מדד קייס-שילר למחירי הדירות ב-20 הערים הגדולות במדינה.

מספר נקודות חשובות מן הגרף:
1. מחירי הדיור תמיד תמיד חוזרים לנורמה, כלומר למחיר הבית מנוכה אינפלציה. גם בישראל מגמה זו של התכנסות לנורמה צפויה להתממש, כאשר חלק ניכר מן העליות האחרונות בשוק הנדל"ן הינן הצמדה למדד המחירים לצרכן.
2. ההתאוששות מן החודשים האחרונים בשוק הדיור האמריקני הינה זמנית בלבד. חלק יסבירו שההתאוששות במחירי הנדל"ן נובעת מתוכניות התמריצים של הממשל. ההסבר הסביר יותר, הינו שמחירי הדירות, כמו כל נכס פיננסי אחר, אינם צונחים בקו ישר, אלא בצורת שיני מסור, עם תיקונים לאורך הדרך. בכל מקרה, התיקון האחרון הוא זמני, והמחירי צפויים לרדת עוד למעלה מ-40% (מתואם אינפלציה) עד שיגיעו לנורמה. בהתאם לכך, ההזדמנויות בשוק הנדל"ן האמריקני בשלב זה הינן ספורות בלבד.
3. על פי רוב, כאשר מחירי מוצר פיננסי חוזרים לנורמה, הם אינם נעצרים בקו המגמה, אלא ממשיכים לנוע מעבר לנורמה עוד זמן מה. משמעות העניין היא, שהמחירים ירדו הרבה יותר מ-40% אשר מופיעים בגרף, ולהערכתי ירדו אף למעלה מ-50%.

נתוני השבוע האחרון מזירת המאקרו האמריקנית מהווים ככל הנראה את החותמת הסופית המאשרת את המיתון הבלתי נמנע. הויכוח המתמשך לגבי האפשרות של תרחיש "W" או "V" הוכרע מן הסתם. כחלק מן השפל הגדול 2.0, אנו חווים סידרה חוזרת ונשנית של תקופות מיתון, הנובעות ממהלך טבעי של השוק, בהן הוא מצמצם רמות מינוף בלתי סבירות ושוחק את עודף הנכסים הקיים.

ביום חמישי התפרסמו נתוני היצרנים, ובהם מדד המחירים ליצרן, שיעור ניצולת ההון המושקע ביצור ומדדי הפעילות הכלכלית בפילדלפיה וניו-יורק. שיעור הניצולת ממשיך להתבסס ברמות הנמוכות (74% בלבד), ומעיד על עודף יכולת היצור אשר קיימת במשק. זאת ועוד, במהלך ההתאוששות הגדילו חברות בארה"ב ובעולם את יכולת היצור שלהן, כך שהלחצים הדיפלציוניים, במידה של מיתון חוזר, צפויים להיות משמעותיים מאוד. מדד המחירים ליצרן, אשר ירד ב-0.5% מאשר סברה זו. זאת ועוד, הפעילות הכלכלית באיזור פילדלפיה וניו-יורק היתה נמוכה מן התחזיות, כך שאנו לפני תקופה אתגרית, בלשון המעטה, עבור הסקטור היצרני בארה"ב. מעניין לציין, שלאחר למעלה מעשור, ובו שתי תקופות מיתון, ומהלכי צמצום מלאים, עדיין רמת היצור בארה"ב נמצאת עדיין ברמתה משנת 2000 בלבד.

ביום שישי התפרסם מדד האינדיקטורים המובילים של ECRI. מצורף הגרף המסכם את האינדיקטורים המובילים בכלכלה האמריקנית מאז שנות ה-60 במאה ה-20. המדד בגרף מאשש את חזרתו של המשק למיתון, כפי שקרה בתחילת שנות ה-80. אלא שהפעם, האינדיקטורים המובילים אינם מאותתים על קירבה לתחתית כלשהי, ואנו בשלב הראשוני של התפתחות מיתון עמוק ומשמעותי.

לאחר כשנתיים של תמריצים מוניטריים ופיסקאליים נראה שמצב הרוח הציבורי בעולם נוטה לסיימם. למרות אזהרות מפני כלכלנים רבים, נראה שהציבור ונציגיו אינם מוכנים להמשיך באותו הקו, והם נוקטים פעולות שונות בנושא:

1. ה'פד' הודיע שהוא מפסיק לרכוש אג"ח מגובה משכנתאות לפני מספר חודשים. פעולה זו הכניסה נכסים רעילים למאזן בסכומים דמיוניים למאזן של ה'פד', וכעת נידרש שוק הנדל"ן והמשכנתאות להתמודד לבדו.
2. הממשל הפסיק באפריל את תוכניות התמריצים לרכישת דירות, ומזה חודשים רבים שאין תוכניות תמריצים לרכישת רכבים או מוצרים אחרים.
3. ממשלות ברחבי אירופה החלו בפעילויות לקיצוץ התקציב בצורה כזו או אחרת. למרות ההשלכות על הכלכלה, ממשלת גרמניה הודיעה על קיצוץ של כ-80 מיליארד אירו, ובריטניה אף מתכננת לקצץ סכום גדול הרבה יותר.
4. למרות הקולות הנשמעים מן הממשל האמריקני בעד המשך מדיניות התמריצים, הרי שבפועל הקונגרס איננו מעוניין בפעילויות נוספות הקשורות בתמריצים פיסקאליים. כמו כן, מתרבים הקולות לקיצוצים בפעילות הממשל ותקציבו, בכדי לאזן את הגירעון התקציבי.
5. המושלים של מדינות רבות בארה"ב, ובראשן קליפורניה ואילינוי, החלו בפעולות דרמטיות לקיצוץ תקציבן, וזאת עקב ירידה בהכנסות וגירעונות גדלים.

מצב רוח זה, צפוי להוביל למהלכים דיפלציוניים משמעותיים כבר בחודשים הקרובים, הרבה יותר מוקדם משמעריכים רבים:
1. העלאות מיסים
2. קיצוצים וירידה בביקוש המצרפי
3. ירידה במכירות של החברות וברווחיות
4. פיטורי עובדים ועלייה באבטלה
5. ירידה במחירי הנכסים, לרבות נדל"ן, דבר שיביא להמשך הירידה במחירי הנדל"ן בארה"ב
6. פגיעה חוזרת ביציבות המערכת הפיננסית עקב פשיטות רגל של לווים וחברות

שלא כמו בשנת 2008, מצב הרוח הציבורי לא יאפשר להנהגתו לשוב למדיניות התמריצים. זאת ועוד, חלק ניכר מן האמצעים בהם נקטו הבנקים המרכזיים והממשלות כבר לא אפקטיבי, כיוון שהריבית נותרה אפסית, והגירעונות גדולים עד כדי איום על יציבות הממשלות.

הדבר היחיד שמונע בשלב זה את ההתדרדרות שלעיל הינו תשואות האג"ח של הממשלות ובראשן ארה"ב. התשואות הינן כה נמוכות, דבר המאפשר את המשך הנשמתו המלאכותית של שוק הנדל"ן בארה"ב, וכן קיומם של פרוייקטים נוספים, אשר ללא הריבית הנמוכה לא היו עוברים את מבחן הכדאיות הכלכלית.

בגרף שלעיל, ניתן לראות את התיקון מן הרבעון האחרון, בו עלו האג"ח הממשלתי בצורה חדה, כלומר ירידה בתשואות. נראה שמהלך זה של ירידת תשואות הינו לקראת סיום, אם לא מעבר לשיא שלו. לכשיחלו התשואות לעלות, יצטרף גם שוק האג"ח למגמה הדיפלציונית שהחלה בשווקי המניות, הסחורות והמט"ח.

פוסט מעניין מן הבלוג של Paul Kedrosky מציג את שיעור האמריקנים המתכננים חופשה לתקופה הקרובה.

הירידה האחרונה במדד ביטחון הצרכנים בארה"ב ניתנת לפילוג לתחומים שונים. תחום מעניין הוא תחום ניהול הפנאי והרצון של האמריקנים לצאת לחופשה בזמן הקרוב. בגרף המצורף, המהווה חלק מן הסקר הנ"ל, ניתן לראות את המגמה על פני 30 השנים האחרונות, בה פחות ופחות אמריקנים מתכננים חופשה. לאחרונה צלל רצון הצרכנים לתכנן חופשה לשפל כל הזמנים (מאז החלה המדידה), והמגמה עדיין נמשכת.

נתוני הלמ"ס בישראל הציגו כניסת שיא של תיירים לישראל. המגמה שלעיל צפויה להקשות על המשך הגידול בהגעת תיירים, ומציבה אור אדום לפני כלל תעשיית התיירות בעולם.