כלכלוג

לפני מספר ימים חלתה זיזי. היא התעטשה והשתעלה וגם רמת החום שלה עלתה מעט. הוריה של זיזי לא דאגו במיוחד, שהרי ילדים בגילה נוהגים להתקרר מידי פעם. "זה יחלוף מעצמו" הם אמרו לעצמם בהיגיון.
אלא שמצבה של זיזי המשיך להחמיר…

נעצור שניה, ונתעמק בעולמה של זיזי ומשפחתה.
לפני כ-70 שנה, דת חדשה השתלטה על העולם. לאלוהי הדת הזו קראו "אשראי". על פי כוהני האל, היתה זו דרישתו ששמות הילדים בעולם יהיו מורכבות רק מן האותיות "ז,י". כך נולדו ילדים שנקראו זיזי, יזיז, זזי, ייזז וכו'. דרישה פשטנית זו יצרה הרבה סיבוכים פרקטיים, אבל כרגיל, זו טיבה של דת, וגם דת ה"אשראיזם" לא היתה שונה במובן זה.

המוטו העיקרי של הדת החדשה, ה"אשראיזם", הוא "יותר זה יותר טוב", וזאת בשונה מן הדת הקודמת שדגלה במוטו "יותר טוב זה הכי טוב". אין פלא איפה שהדת החדשה הפכה בקלות לפופולרית ביותר. למה להתאמץ לשפר ולהשתפר כשפשוט אפשר להוסיף עוד? מוטו זה הפך לשליט בכל תחומי החיים: אוכל, תרופות, מוצרי צריכה, מכוניות, חופשות וכו'.

נחזור לזיזי…אשר מחלתה הלכה והחמירה. בהתאם לנוהג הרגיל, הוריה נתנו לה עוד אקמול, ועוד אוכל עשיר בפחמימות וסוכרים. הרופא הפרטי אליו הלכו הוריה, המליץ כמובן "עוד מאותו דבר", לאחר שלקח את שכר הטירחה השמן שלו. אלא, שגם זה לא עבד…

כיוון שהרפואה הקונבנציונאלית לא עבדה, פנו הוריה של זיזי אל הדת. נרות, קטורת וברכות הוקרבו על מזבח אלוהי האשראי. וכרגיל, כשזה לא עבד, הגישו ההורים עוד נרות, קטורת וברכות…ועוד…

ערב אחד, קיבל אביה של זיזי שיחת טלפון מוזרה. אדם זר, שלא רצה להזדהות, אמר ששמע על מחלתה של זיזי, והוא רוצה להציע פיתרון, אבל בתנאי ש-האב ישמור על ראש פתוח ויקשיב לדברים. הזר אמר שברור שזיזי לא "חטפה" התקררות רגילה, אלא זהו מקרה קלאסי של דלקת ריאות. ולכן, לא משנה כמה אקמול יתנו לילדה, זה לא יעזור לה להתגבר על המחלה.
האיש הזר הוסיף שעל הוריה של זיזי להתכחש מיד לדת "יותר זה יותר טוב" ובמקום זאת להמתקד במספר מצומצם של תרופות איכותיות ואפקטיביות, כמו אנטיביוטיקה ודיאטה. הזר התעקש שהשינוי באורח החיים הוא הכרחי בכדי למנוע מ-זיזי לחלות בשנית, ואף הציע שזיזי והוריה יעסקו בפעילות ספורטיבית.

אביה של זיזי בכלל לא שקל להתעמק בדבריו של האיש הזר. "אדם זה הוא רופא אליל, או נוכל" חשב האב לעצמו. "כל הדברים שהאיש אמר הם חילול הקודש כנגד הדת השלטת…ממש כפירה". הוא ניתק את הטלפון בכעס, כשהוא חושב על הסכנה שהאיש הזר רוצה להעמיד את זיזי והוריה בהצעותיו המשוגעות.

אינני יודע מה עלה בגורלה של זיזי. יתרה מכך, אין כל מידע לגבי משפחתה של זיזי, או למעשה כל משפחה אחרת בעולמה של זיזי. ידוע רק שזמן קצר לאחר מכן, המחלה התפשטה לכל האוכלוסיה, ומחקה את כולם.

אני משאיר את הנמשל לכם (תחשבו יוון, 'פד'…)

המונח "כריות הון" (Equity Cusions) הוטבע בשנת 2005 ע"י חברת ועדת ה'פד' Susan Schmidt Bies בשיא בועת הנדל"ן בארה"ב. הגברת שמידט התכוונה במונח זה, להפרש בין מחיר השוק של בתי הצרכנים לסך החוב שנטלו כמשכנתא בכדי לממן את רכישתו.

כתוצאה מן העלייה המתמשכת במחירי הנדל"ן בעשור השנים עד 2005, נוצר הפער האמור, אשר לטענת ראשי מערכת הבנקאות והפיננסים דאז, היווה "כרית ביטחון" מפני ירידת ערך הבתים. כל זמן שערך "הכרית" נותר חיובי, מצבם של הבנקים יציב, כיוון שהנכס יכול לשמש ערבות מספקת לכיסוי המשכנתא. האזרחים האמריקנים השתמשו ב"כרית" זו, אשר הלכה והתרחבה בתחילת העשור, ככיסוי לשיגעון הצרכנות הגדול בהסטוריה האנושית.

אלא, שלאחר כל מסיבת הוללות מגיע שלב ההתפכחות הכואב. הצניחה במחירי הבתים, הפכה את "כרית ההון" שלעיל ל-הון שלילי. בהתאם לנתונים מן החודש האחרון, עבור רבע מנוטלי המשכנתאות, ערך המשכנתא גדול משווי הנכס. במרבית המקרים, ההלוואות הנ"ל אינן מסוג נון-ריקורס, והצרכנים נאלצים להמשיך ולשלם את המשכנתא. יתרה מכך, העליה באבטלה עד כדי 10% מכוח העבודה, מקטינה את יכולת ההחזר של הצרכן ומצבו נעשה קשה מאוד.

הגרפים המצורפים מ-Google Trends מציגים את המונחים Home Equity ו-Negative Equity. כמו שניתן לראות, עם התפוצצות בועת הסאבפריים ב-2006, החלה ירידה ב-Home Equity, וזאת בהקבלה אירונית לירידה בשווי "כרית ההון" שלעיל. ניתן גם לראות שכיום סך השימושים במונח Negative Equity הינו מעל כפליים מזה של Home Equity, בהקבלה למצבם של הצרכנים.

1. הקורלציה ההפוכה של הדולר למחירי הנכסים - מחקר מעניין באתר RGE Monitor מראה ניתוח סטטיסטי של מחיר הדולר ביחס לתנועת המחירים של נכסים שונים בשנים האחרונות. המחקר מראה שהמתאם השלילי הלך והתחזק בשנים האחרונות, ככל שהריבית על הדולר הלכה וירדה. אחת הסיבות הינה כמובן ה-Carry Trade, כאשר משקיעים נטלו הלוואות נקובות בדולר ורכשו נכסים אחרים. מעניין מה יקרה כאשר הדולר ישוב להתחזק…

2. עליית המותג הפרטי - ככל שהתנאים הכלכליים נעשים קשים יותר, הצרכנים נעשים בררנים יותר בכל הקשור לרכישת מותגים. תחום המזון והטואלטיקה הצמיח בשנים האחרונות מותגים פרטיים של רשתות המזון, אשר הלכו ותפסו תאוצה עקב מחירם הנמוך. בארה"ב חלה לאחרונה עלייה אפילו בקניית מותג פרטי של מזון תינוקות. פוסט חשוב בנושא מן הבלוג Financial Armagedon.

חמש עצות שחשוב שכל אב יסביר לבנו כחלק מן החינוך הפיננסי לחיים:

1. שלם לעצמך בהתחלה - על החשיבות של הקצאת כסף מתוך ההכנסה החודשית לחיסכון. אחוז מסויים מן המשכורת יוגדר מראש לטובת תוכנית חיסכון כלשהי, כאשר המטרות יכולות להיות מגוונות: קניית דירה או מכונית, יציאה לחופשה אקזוטית, פנסיה וכו'.
2. אינפלציה וריבית דריבית - משמעות האינפלציה והאופן שבו היא שוחקת את יכולת הקניה של הכסף שהצלחנו לחסוך (לפי סעף 1 לעיל). ריבית דריבית הופכת חיסכון צנוע לסכום משמעותי ככל שנוקף הזמן (שקל שנחסך שווה לשני שקלים שהרווחנו שווה לארבעה שקלים במועד היציאה לפנסיה).
3. אינפלציית רמת החיים - איך להמנע מן המלכודת הנפוצה, שבה ככל שהשכר עולה, כך עולה רמת החיים וההוצאות, ובפועל שיעור החיסכון נותר מצומצם ואף קטן.
4. חוב הוא עבדות - ככל שמבזבזים פחות חוסכים יותר, והגמישות לקבל החלטות עולה. ככל שרמת החוב גבוהה יותר, ההחזרים החודשיים גדולים ומגבילים יותר, ומרחב הבחירה קטן (וזאת, כדי לא להגיע למצב של פיגור בתשלומים).
5. חיסכון מתחיל בהוצאות הקטנות - ככל שמפתחים מודעות לחיסכון גם בהוצאות הקטנות והיומיומיות, כך עולה שיעור החיסכון והופך משמעותי. לא ניתן להגיע לשיעור חיסכון גבוה ע"י הקפדה רק על ההוצאות הגדולות.

האם יש לכם עצות נוספות?

כולם מחפשים אינדיקטורים שיעזרו להם לזהות מגמות בכלכלה ובשוק ההון. חלק מחפשים אותם באמצעות ניתוח טכני, אחרים עוקבים אחר פרסומים מאקרו כלכליים, ואפילו יש כאלה שנועצים במפות אסטרולוגיות המותאמות לשווקים השונים.


מאמר נחמד ב- MSN.Money, מתאר מספר "כללי אצבע" מתחום הקמעונות לזיהוי שינוי מגמה בשווקים ויציאה מן המיתון:


מכירות תחתוני גברים הינו אחד המדדים המעידים על שינוי מגמה בשוק. לכל גבר יש מספר זוגות תחתונים, אשר איך לומר, מהוהים ובלויים יותר מן הנדרש. כיוון שכמעט אף אחד אינו רואה את תחתוני הגברים, נוטים האחרונים לדחות ככל האפשר רכישת תחתונים חדשים בתקופות מיתון. יתרה מכך, תחתונים הינם מוצר אשר גברים נוטים לדחות את רכישתם הרבה מעבר למוצרים אחרים. ואכן, בשנה האחרונה חלה ירידה של 12% במכירות התחתונים בארה"ב. כאשר הגברים יחושו ביטחון כלכלי מחדש, והמכירות ישובו לקצב צמיחה של מעל 2% לשנה, ניתן לומר שהמשק לקראת התאוששות.


עובדה מעניינת היא שמכירות תחתוני נשים וחזיות אינן מהוות מדד ליציאה מן המיתון. נשים רגישות יותר מגברים לבגדים תחתונים בלויים, ויהססו פחות להחליפם גם בתקופות מיתון. ואכן, ברבעון הראשון של 2009 חלה עליה של 4% במכירות חזיות.


מדד נוסף, אם כי ידוע יותר, להתאוששות הכלכלה הינו אורך המכפלת בחצאית. בתקופות מיתון ישנה נטייה לחזור לערכים משפחתיים ושמרניים יותר, כנראה כיוון שאנשים יוצאים פחות לבלות בכדי לחסוך כסף, ולכן מבלים יותר בקרב המשפחה. ככל שהחצאיות קצרות יותר, כך הסנטימנט הצרכני אופטימי יותר, והמשק בדרך להתאוששות. גם חולצות אשר חושפות טבור הינן אופייניות לסנטימנט שורי, ולכן יכולות להוות מדד ליציאה מן המיתון.


בתקופות מיתון, קיימת עלייה בהחזרת סחורה לחנויות. בארה"ב ישנן חנויות, אשר מתמחות ברכישת מוצרים, אשר הוחזרו מלקוחות ומכירתם מחדש כמשומשים. גם במיתון הנוכחי, ניתן היה לראות עליה חדה בהחזרה של מוצרי הלבשה יקרים ומוצרי אלקטרוניקה לחנות בכדי לקבל החזר כספי. לטענת מומחה מן התחום, רמת החזרת המוצרים נותרה גבוהה מאז אוקטובר ללא שינוי.


המדד האחרון מתייחס להרגלי הרכישה של אלו אשר נעזרים בקצבאות הממשל בכדי להתקיים (דמי אבטלה, בולי מזון, וכו'). על פי רוב, קצבאות אלו מחולקות לקראת סוף החודש. אנשי וול-מארט, אשר מכירותיה עלו משמעותית מאז פרוץ המיתון הנוכחי, זיהו מגמה של עליה במכירות בתחילת החודש לאחר קבלת הקצבה. בנוסף התברר שבתחילת החודש עיקר הרכישות הן של מוצרים בחבילות גדולות וחסכוניות. ואילו לקראת סוף החודש, כאשר התקציב המשפחתי מצומצם, עיקר הרכישות הן של חבילות קטנות. על פי דובר וול-מארט, מגמות אלו עדיין קיימות, דבר שמעיד שלמרות האופטימיות, מצבו הנוכחי של האזרח האמריקני טרם נשתנה.

החדשנות הטכנולוגית האנושית מביאה לנו מידי מספר חודשים מוצרים חדשים ומרתקים: אתרי מכירות וירטואלים, רשתות חברתיות, טוויטר, ועוד ועוד. לכל אחד מאיתנו יש חשבון אי-מייל אחד לפחות, לחלקנו יש בלוג (או לפחות כרטיס) וחשבון בנק בסניף וירטואלי, ואחרים הם הבעלים הגאה של אתר משלהם או מספר דומיינים להשקעה.


אלא, שמוצרים וטכנולוגיות אלו יוצרים לנו בעיות חדשות, שמצידן דורשות פתרונות טכנולוגיים חדשים, וחוזר חלילה. הבעיה הנדונה במקרה זה היא אופן הטיפול בנכסינו הוירטואליים לאחר מותנו. לכולנו יש צוואה פורמאלית או מכוח החוק לגבי נכסינו הגשמיים: כסף, מכונית, בית, בגדים…אולם האם מישהו חשב מה יקרה לכל הדברים, המידע והחברים הוירטואליים שצברנו ברשת במהלך חיינו במידה ונמות היום? או מחר?


ובכן, מסתבר שמישהו כן חשב על כך. במאמר מרתק שפורסם היום באתר www.CNN.com מוצגות חברות שונות, אשר הוקמו במטרה לתת מענה לחיים הוירטואליים שלנו לאחר שנמות:


תמורת 30$ לשנה, האתר www.Legacylocker.com ישמור עבורכם את כל הסיסמאות והמידע הרשתי שצברתם, וכן ישמש כמוציא לפועל של צוואתכם ברשת. לאחר קבלת תעודת הפטירה, ישחרר האתר בהתאם להנחיותיכם המוקדמות, את המידע הנ"ל, לרבות מכתבים ומסרים לאהוביכם, שבחרתם לכותבם ברשת. כך תוכל האלמנה להגיע לחשבונות הבנק של בעלה, הורים יוכלו לעדכן את החברים הוירטואליים על מות בנם, דומיינים שנרכשו ושווים אלפי דולרים לא יפקעו עקב אי העברת תשלום שנתי בזמן, ועוד.


האתר www.Assetlock.com מאפשר רכישת כספת וירטואלית לשמירת מסמכים, מכתבים ותכתובות אימייל בפורמט דיגיטלי.


האתר www.Eternalspace.com מאפשר בניית חלקת קבר וירטואלית, שבה יכולים האוהבים האבלים להגדיר את המצבה, הכיתוב, הנוף והמוסיקה שתישמע בכל פעם שירצו להתייחד עם זכר יקירם באמצעות האתר שברשת.


כמובן, שגם פתרונות חדשניים אלו יוצרים בעיות חדשות, שטרם הכרנו:


ראשית, לא כולם היו רוצים שקרוביהם יחטטו בפרטי חייהם הוירטואלים. עבור רבים העולם הווירטואלי הוא עולמם הפרטי, אותו היו רוצים לשמר ככזה, גם לאחר מותם.


שנית, אתרים שכאלה מהווים מוקד לניסיונות פריצה של האקרים מסיבות ברורות. ריכוז הסיסמאות והמידע ששמור באתרים שכאלה, מהווה פוטנציאל התעשרות ברור לזה שישים ידו עליו. כיון שכך, הסיכון למשתמש בשירותי אתר שכזה (דוגמת Legacylocker) הוא ברור.


לבסוף, תמיד ניתן לחזור לשיטה הישנה של דף ונייר. במידת הצורך, כל משתמש יכול להוסיף לצוואתו, או לכספת מוחשית שבבעלותו, רשימה של כל המידע הווירטואלי שברצונו לשמר או לטפח לאחר מותו. גישה זו, הינה זולה יותר ובוודאי מוגנת מהישג ידם של פורצים ווירטואלים.


–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

• "ממחר אני מתחילה דיאטה"
• "נרשמתי למכון כושר, ואני מתכוון להתעמל לפחות 3 פעמים בשבוע"
• "אני מתכנן לחסוך לטיול לדרום אמריקה בקיץ"

משפטים כאלה ואחרים נאמרים ע"י כולנו לעצמנו ולחברים כעניין שבשגרה. כאנשים פרו-אקטיביים אנו מזהים את נקודות התורפה שלנו, אלו שמפריעות לנו בשלב הנוכחי שלנו, ואנו אף עושים את כל הפעולות הנכונות בכדי להתמודד עימן:

1. # זיהוי הבעיה
2. # הגדרת הפיתרון באופן מדיד
3. # אפיון ברור של דרך הפעולה
4. # התחייבות פומבית למקורבים לגבי המטרה האישית
5. # מעקב שוטף אחר התקדמות התהליך

אלא, שהמציאות מוכיחה שעל פי רוב, הפעולות הללו לא מספיקות. משהו בדרך משתבש, וכוח הרצון נחלש מול הפיתוי או ההרגל. גם המבוכה ואפילו הבושה, שנחוש כאשר נאלץ לספר לחברים שנכשלנו, לא מהווה תמריץ מספיק חזק בכדי להגיע לקו הגמר שהצבנו לעצמנו.

ובכן, מה יכול להוות תמריץ גדול דיו בכדי שנצליח להגשים את מטרותינו, ולנצח את עצמנו?

מסתבר שהתשובה היא פשוטה: כסף!! וכמה שיותר, יותר טוב.

מחקר מטעם FAI בנושא סיוע להפסקת עישון מראה תמיכה אמפירית לעובדה זו.

האתר Stickk.com בא לתת מענה לצורך שלנו בתמריץ כספי למימוש מטרותינו. באתר זה, כל משתתף מגדיר לעצמו את המטרות, משך הזמן ואבני הדרך שהוא רוצה להשיג. התמריץ הכספי מושג באמצעות התערבות של המשתתף כנגד עצמו: בתחילת התהליך מתחייב המשתתף לסכום מסוים, אשר ימשך מכרטיס האשראי שלו במידה ויכשל. כמובן שככל שהסכום גדול יותר ה-פוש למשתתף רב יותר. במהלך התהליך מדווח המשתתף על התקדמותו לשופט שנקבע מטעמו. במידה ולא עמד המשתתף באתגר ימשך הכסף ויועבר לאדם או ארגון (צדקה או כל אפשרות אחרת) שנקבעה מראש ע"י המשתתף. בנוסף, המשתתף יכול להוסיף חברים לאתר, אשר ישמשו כמעודדים ובכך יחזקו את מעורבותו הרגשית של המתמודד.

ניתן להמשיך ולפתח את הכלי הזה בכדי להתאימו למטרות אישיות רבות ומגוונות: נושאי צרכנות וחיסכון, שינוי הרגלים ואפילו השגת מטרות אישיות ארוכות טווח.

במובן הרחב יותר, השימוש בתמריץ מוניטארי בקצה הדרך (בפורמט כזה או אחר), נהוג מזה זמן ע"י מערכת המיסים וגופים אחרים, אולם ניתן להגדילו ולהרחיבו לאופן שיגרום לשינוי הרגלים משמעותי לחלקים נרחבים באוכלוסייה.

לאחר שלפני כחודש יעץ לגבי רכישת מניות לטווח הארוך, קרא אתמול "יועץ המשכנתאות", ברק אובמה, להמוני בית ארצות הברית לנצל את התקופה ולמחזר את המשכנתאות שלהם.

הריבית השנתית על משכנתאות (לא צמודות) ל-30 שנה עומדת בשבועות האחרונים ברמת שפל היסטורית של פחות מ-5 אחוז (4.6% עד 4.8%). ריבית זו, אשר נקבעת בהתאם לתשואת האג"ח של סוכנויות המשכנתאות הפדראליות (פאני מיי ופרדי מאק), צנחה לשפל לאחר הלאמתן של השתיים במהלך השנה האחרונה. ההחזר החודשי על הלוואה שכזו עומד על כ-500 דולר לחודש, בהתאם לריבית במועד לקיחת המשכנתא.
ואכן, פאני ופרדי מדווחות על גידול עצום במחזור המשכנתאות בחודשים האחרונים, ולמעלה מ-100 מיליארד דולר במהלך החודש האחרון בלבד. בכ-80% מן הבקשות האחרונות למשכנתאות, מדובר בעצם על מימון מחדש של משכנתא קיימת.
יש לציין, שישנם רבים בארה"ב, אשר החליטו לא למחזר, ואף לנטוש את בתיהם, כיוון שערך החוב על המשכנתא גבוה מערך הבית בשוק החופשי. בחלק מן הערים, אזורים שלמים ננטשו ע"י הדיירים עקב חוסר הכדאיות של הדיירים להמשיך בתשלומי המשכנתא עבור בתים חסרי ערך.
ובישראל?
מצד אחד, לא הגענו למצב של נטישת דירות, בתים ורחובות שלמים עקב חובות משכנתא, וזאת עקב ניהול סיכונים ומעקב נאותים מצד המערכת הבנקאית.
מאידך, מרבית האזרחים, אשר לקחו משכנתא, כמעט ולא נהנו מן הירידה החדה בשיעור הריבית. מרבית הלקוחות נטלו משכנתא אשר חלק ניכר ממנה, אם לא כולה, צמוד למדד המחירים לצרכן. אמנם היו מספר מדדים שליליים בתקופה האחרונה, אשר הורידו את התשלום החודשי של הלווים, אולם אלו היו שוליים, והסתכמו בכ-1% בלבד בחצי השנה האחרונה, בעוד ריבית בנק ישראל ירדה מ-4.3% ל-0.5%. רק הלקוחות, אשר חלק משמעותי מן המשכנתא שלהם צמודה לפריים נהנו מן הירידה החדה בתשלום החודשי.
תאמרו, אם כך, שזו הזדמנות לכל אותם לווים למחזר את המשכנתא שלהם, כפי שנעשה הדבר בארה"ב. ואמנם, שיעור הקנס לצורך מחזור המשכנתא ירד משמעותית עם ירידת הריבית, דבר שמצדיק מחזור.

מבדיקה שביצעתי מול הבנקים המובילים בתחום המשכנתאות, מסתבר שכולם מציעים הלוואות צמודות בלבד. ההלוואות צמודות המדד הינן ברמה של 3-3.5 אחוז לשנה (תלוי במשך תקופת ההחזר), ואילו משכנתאות צמודות ריבית הפריים נעות בסביבות 1.2% לשנה. לכאורה, הכדאיות של משכנתאות הפריים ברורה על פני כל מסלול אחר (אין הצמדה למדד, הפרש ריבית של כ-2 אחוז לשנה, גמישות באופן הפירעון). אלא, שמלכודת דבש זו יכולה להפוך למגבלה במידה והתחזיות על התפרצות אינפלציונית יתממשו. הורדות הריבית הסתיימו ככל הנראה, בעוד שהסיכויים להעלאות ריבית בעתיד הנראה לעין הן ממשיות מאוד, דבר שיביא לקפיצה חדה בתשלום החודשי לבוחרים במסלול זה.
משכנתא שקלית אמורה לתת הגנה מפני ההתפרצות האינפלציונית שבדרך. אמנם, אין בה את היתרונות של מסלול הפריים, ואפילו יש בה הפסד מיידי לעומת ייתר המסלולים (בריבית של 5.5% לשנה, לא צמוד). אולם במידה והאינפלציה הממוצעת לאורך חיי המשכנתא תעמוד מעל 2.5%, הרי שמסלול זה יכול לחסוך לבעליו עלויות ריאליות משמעותיות. ברם, כפי שנאמר לעיל, הבנקים אינם מוכנים להציע מסלול זה, למעט בנק קטן אחד, וכך נותר הלווה הממחזר חשוף למוראות האינפלציה הממשמשת.
–

כל האמור לעיל מהווה את דעתי האישית בלבד אשר עשויה להתברר כשגויה ואין בדברי משום המלצה כלשהי. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד. כל המבקש להשקיע מומלץ שיקבל ייעוץ השקעות אישי המותאם לפרופיל הסיכון שלו.

שלשום פורסמו נתוני מכירות רכבים לחודש פברואר של כל יצרניות הרכב המובילות בעולם.
להלן הנתונים בהשוואה לחודש פברואר 2008:

• ג'נרל מוטורס - ירידה של 53%
• פורד - ירידה של 48%
• טויוטה - ירידה של 40% (גם הדג הכי מוצלח לא יכול לשחות נגד הזרם…)
• הונדה - ירידה של 40%
• ניסן - ירידה של 37%
• BMW - ירידה של 24%
• מרצדס - ירידה של 21%
• פולקסוואגן - ירידה של 18%

רק יונדאי הציגה גידול במכירות לעומת חודש פברואר המקביל. גם בישראל, נתוני המסירות הרכבים לחודש פברואר של יונדאי היו סבירים.
כנראה שיש משהו נכון בכותרת של הפוסט.

המשבר הנוכחי הביא לפגיעה משמעותית באחד מאפיקי ההשקעה העיקריים של מרבית האזרחים – החיסכון הפנסיוני. אפיק זה, בו מנוהלים עשרות מיליארדי שקלים, ואשר עתיד להשפיע בצורה מהותית על אורח החיים כמעט ואינו נדון בתקשורת, ובוודאי שאינו מקבל את תשומת הלב הראויה של גברת כהן.

במהלך 2008 הפסידו קרנות הפנסיה כ-11% מן ההון שנצבר בהן (לפי נתוני מערכת פנסיה-נט של משרד האוצר). קופות הגמל והפוליסות המשתתפות ספגו הפסדים גבוהים יותר, אשר חלקם הגיעו מעל 30%.

בנוסף על הפגיעה שכבר התרחשה חל שינוי טעמים ברור של מנהלי ההשקעות בגופים אלו: משקלן של אגרות החוב הממשלתיות הסחירות הוכפל, וזאת למרות שהתשואה עליהן ירדה קרוב ל-0% בשנה בחלק מן הסדרות הצמודות למדד.

בנוסף, משקלן של האג"ח הקונצרניות והמניות ירד עד כדי 50%. התשואה על האג"ח הקונצרניות עלתה עקב הירידות בשנה שעברה, אולם עקב שנאת הסיכון, אשר התגברה בחדות בקרב מנהלי ההשקעות, נמכרו רבות מהן וצומצמה החשיפה אליהן.

שינוי טעמים זה הביא לכך שבשנים הקרובות אנו צפויים לתשואה נמוכה מאוד על תיק ההשקעות הפנסיוני שלנו. חלק מן החוסכים יאלצו להמתין כעשור שלם עד שיוכלו לשוב לרמת החיסכון שהיתה להם ערב המשבר. המבוגרים שבינינו, אשר קרובים למועד היציאה לגמלאות, לא יחזרו לאותה רמה ככל הנראה.

ירידת ערך החיסכון הפנסיוני עתידה לפגוע מהותית ברמת ואיכות החיים שלנו שנים קדימה. רק התנהלות ומעורבות אקטיבית של החוסך בכל הקשור בניהול עתידו הפנסיוני יכולה למתן את הפגיעה הצפויה.