כלכלוג

ללא מילים

הפרנק השוויצרי מתחזק לאחרונה בצורה חדה מול כל המטבעות. מול הדולר הפרנק חזר קרוב לרמתו בנובמבר 2009 - פרנק אחד לכל דולר ארה"ב. מול האירו (הגרף המצורף) הפרנק נמצא בשיא כל הזמנים - 1.3 פרנק לאירו. התחזקות הפרנק נתמכת מנתוני המאקרו של הכלכלה המקומית: צמיחה של התמ"ג ביותר מ-3% במהלך השנה האחרונה, מכירות קמעונאיות חזקות, ופעילות צרכנית מוגברת.

התחזקות הפרנק כנגד האירו פוגעת כאמור מאוד בכלכלת שוויץ. בשוק דיפלציוני, המדינות עם המטבעות החזקים ביותר סובלות את הכמות הגבוהה ביותר של כאב. המטבע החזק, מחליש מאוד את הכדאיות של היצוא, דבר שפוגע ברווחיות החברות ובביצועי המניות בשוק השוויצרי. הבנק המרכזי של שוויץ ניסה להתמודד עם הבעיה באמצעות התערבות אגרסיבית בשוק המט"ח, תוך שהוא רוכש אירו בסכומים גבוהים מאוד, אולם עד כה ללא הואיל. יתרה מכך, התחזקות הפרנק יצרה לבנק המרכזי הפסדים גבוהים, דבר שכאמור מגדיל את הפגיעה בכלכלה המקומית.

אלא שהסיפור העיקרי עם הפרנק נמצא במזרח אירופה. הפרנק מצוי כעת ברמת שיא מול מרבית המטבעות של המדינות באיזור, ובראשן: הונגריה, לטביה, אסטוניה וכו'. במדינות אלו, האזרחים לקחו משכנתאות צמודות פרנק שוויצרי עקב הריבית הנמוכה, וכעת הם נאנקים תחת הפיחות החד של המטבעות שלהם מול הפרנק. הבנקים במדינות אלו מציגים הלוואות ענק נקובות בפרנק, דבר שלוחץ אותם כעת בצורה קשה, ומאלץ רבים מהם להתחיל ולסגור פוזיציות במחירי הפסד עצומים. מן הסתם, פעולה זו גורמת להתחזקות נוספת של המטבע, להפסדים נוספים וחוזר חלילה.

שוק הנדל"ן מספק כותרות רבות בכל השווקים. בשנתיים האחרונות שוק הנדל"ן במספר מדינות מציג ביצועים מדהימים, אשר הצליחו לשכנע משקיעים רבים שזהו שוק חסין ירידות. בין השווקים הללו ניתן למנות את ישראל, קנדה, אוסטרליה, סין וכו'. תמיד ישנם אלו שיצעקו שמתפתחת בועת נכסים, אולם מחירים גבוהים אינם מעידים על בועה. כמובן שהם גם אינם חסינים מפני ירידות, ואפילו ירידות חדות.

גרף מעניין מן האתר Irvine Housing Blog מציג את התפתחות הסנטימנט בשוק הנדל"ן. בהתאם גרף זה, שוק הנדל"ן האמריקני, אשר נמצא מזה 5 שנים מעבר לשיא, מצוי במגמת ירידה, אשר טרם הסתיימה. להערכת סוחרים, שוק הנדל"ן בארה"ב עשה רק מחצית מן הדרך, ואנו צפויים לגל ירידות נוסף באותו סדר גודל בשנים הקרובות.

בהתאם לגרף, אנו נמצאים בשיא, או קרוב לשיא. בשלב זה, אנשים רוכשים נדל"ן כהשקעה ספקולטיבית, מתוך הערכה שרווחי ההון על יתקיימו בכל מצב. בנוסף, משקיעים מעריכים שיוכלו להשכיר תמיד את הנכס שרכשו, ובכך לממן את המשכנתא שנלקחה לשם כך.

בשונה מן הערכות המקובלות, ירידות בשוק נדל"ן אינן נגרמות עקב העלאת ריבית. בתקופות של עליית ריבית משמעותית, מתקיימת עליית מחירים ואלמנטים אינפלציוניים נוספים (עלייה בביקושים), דבר שמאפשר למוכרים למכור את הנכסים בלא להוריד משמעותית מן המחיר המבוקש. מאידך, דווקא בתקופות של מיתון, והורדת ריבית, הביקושים צונחים והאבטלה עולה. דווקא אז, חלק מן המוכרים הינם על סף פשיטת רגל, ולכן מחוייבים למכור את הנכס במחיר נמוך משמעותית מן הנהוג בתקופה זו.

לאלו שמתעניינים בשוק הנדל"ן, הבלוג שלעיל מספק תובנות מעניינות על התחום, והפסיכולוגיה המניעה אותו. תהנו….

עוד ימים בודדים מתחיל חודש ספטמבר. חודש זה ידוע כחודש הגרוע ביותר בשנה מבחינת תשואת מדדי המניות.

הגרף המצורף מראה עד כמה שונה חודש זה לעומת שאר החודשים. הגרף מציג את ממוצע התשואה החודשית לאורך 60 השנים האחרונות. מעניין לדעת, מהי השונות של נתון זה? בכל מקרה, יהיה מעניין…

לכבוד פרסום נתוני התמ"ג בהמשך היום, מצורף משהו בנושא.

הבלוג Dead Cats Bouncing מפנה אותנו לקשר בין שיעור התשואה השנתי שניתן לקבל על אג"ח ל-10 שנים לשיעור הצמיחה הנומינאלי של התמ"ג. כפי שניתן לראות הקשר הוא די הדוק…

בקירוב גס ניתן לומר שתשואת האג"ח ל-10 שנים הינה הסכום של שיעור הצמיחה ושיעור האינפלציה לתקופה זו. כעת, כשרמת האינפלציה עומדת על קצת יותר מ-1% לשנה ובמגמת ירידה, והתשואה של האג"ח ל-10 שנים ירדה עד כדי שפל של 2.5% בלבד, התחזית לצמיחה בשנים הבאות הינה עגמומית משהו…

אחת המכשלות הגדולות של משקיעים וסוחרים הינה הצורך הפסיכולוגי לעשות משהו בכל רגע נתון. לבצע פעולה…להתעדכן בכיוון בכדי להרוויח יותר…לשפץ את הפוזיציה…
מכשלה קוגניטיבית זו, אשר ניתן פשוט להגדירה כחוסר סבלנות, היא אחת הרעות החולות הגדולות ביותר של הסוחרים למיניהם.

השוק מתנהג בהתאם לכיוון ולדרך המצופים, תוך שהוא מבצע תיקונים מינוריים ומושך עוד זמן וכסף למלכודת הנפרשת.

החודשים הקרובים, 6-9 חודשים בקירוב, ילמדו את הסוחרים והמשקיעים סבלנות מהי. כל שעלינו לעשות הוא לבנות את הפוזיציה המתאימה, ופשוט לא לעשות דבר. כלום! נאדה! גורנישט! זה יהיה קשה, מייסר, אבל מתגמל…

בתום המסחר של יום חמישי בארה"ב קיבלנו אישור ל-אות הינדנבורג (Hindenburg Omen).

אות הינדנבורג הוא איתות טכני אשר חוזה ירידה של השוק בלמעלה מ-5% במהלך החודש הקרוב. האות הינו על שם הצפלין הגרמני Hindenburg, אשר היה הגדול מסוגו בשנת 1937, והתפוצץ באוויר על כל מאות האנשים שהיו עליו. אפילו ב-Bloomberg כתבו עליו מפאת חשיבותו.

אות הינדנבורג התקבל ביום חמישי שעבר, לאחר הירידות החדות של למעלה מ-3% בארה"ב. הירידות ביום חמישי האחרון יצרו אות נוסף, ובכך אישררו את התחזית הטכנית. אמינות האיתות, לאחר שניתקבל האישור, גבוהה משמעותית מכל מתנד ממוצע אחר.

לאלו המתעניינים בפרמטרים של חישוב אות הינדנבורג, ניתן להעמיק פה.

אז שוב אנחנו כאן, באיזור ה-1080 במדד S&P500. כבר שנה שאנו חגים מסביב למספר הזה, מעל ומתחת, והתשואה אפסית. השוורים כבר מותשים, הדובים עייפים, והמשקיעים עדיין אופטימיים. האמת, אי אפשר להאשים אף אחד. זו בהחלט היתה שנה מתישה במובן הזה.

אבל עכשיו הכל צריך להיגמר. כבר יותר משנה שאני כותב על הנתונים, אשר הולכים בכיוון ברור, למרות מה שכתוב בעיתון. וכעת, הגיעה זמנם של השווקים ל…

כולם רוצים השקעות פשוטות, השקעות בשני אקורדים: "קנה והחזק"…רק לקנות ולשכוח…להחזיק בתיק ומידי שנה לספור את הרווחים הבטוחים…

במשך 2 העשורים האחרונים, באמת היה לנו מכשיר השקעה שכזה: אג"ח ממשלתי. בכל שנה הוא הניב ריבית נאה, שלא לדבר על רווחי הון בעקבות האינפלציה והריבית שהלכו וירדו בכל שנה. משקיעים מן השורה התרגלו לקבל 5-10 אחוז כל שנה. איזה כיף…

ובכן, לצערי, לכל דבר יש סוף. גם לשירים הפשוטים הללו. התשואה באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה לכ-2.6%, כנ"ל בגרמניה, וביפאן (אל תתחילו איתי על יפאן) פחות מ-1%. אפילו בישראל הפצפונת, כבר בקושי מקבלים 4.3% ברוטו (לא צמוד). התשואות שהתרגלנו אליהן כבר לא יחזרו, והסיכוי להפסדי הון גבוה, עד כדי וודאי.

כידוע, קרן המטבע העולמית (IMF) חוזה את חזרתה לשיגרה של הכלכלה העולמית. עפ"י ה-IMF, הכלכלה העולמית צפויה לצמוח כ-4% השנה ובשנה הבאה. פוסט של Edward Hugh מן הבלוג Global Economy Matters מציב סימן שאלה גדול לגבי תקפות התחזית.

בהתאם לנתוני העבר ותחזית הצמיחה של ה-IMF בנה Edward את תחזית החשבון השוטף של הכלכלות המובילות (ארה"ב, בריטניה, ספרד, סין, גרמניה ויפאן). הגרף המצורף הינו פירוט התחזית עד 2015 וזאת כאמור, על פי נתוני ה-IMF.

החשבון השוטף הינו סך תנועת הכסף מן המדינה ואליה עקב יבוא, יצוא, השקעות וכו'. לדוגמא, מזה מספר עשורים ארה"ב מצויה בגירעון בחשבון השוטף שלה, עקב עודף יבוא על פני יצוא ויציאת כספים להשקעה במדינות מתפתחות ואחרות.

כפי שניתן לראות, למרות המשבר החמור של 2008, ותזוזת שערי החליפין שהתרחשה מאז, קרן המטבע צופה שמצב החשבון השוטף תהיה ללא שינוי. בהתאם לתחזית זו, ארה"ב, בריטניה, וספרד ימשיכו להציג גירעון בחשבון השוטף, בעוד המדינות היצרניות - יפאן, סין וגרמניה ימשיכו להנות מן העודף הזה.

אלא שכאמור, הדברים לא מסתדרים. ראשית, שערי החליפין, אשר גורמים להתחזקות המטבע של המדינה בעלת עודף בחשבון השוטף, גורמים באופן טבעי לצמצום הפער האמור. בנוסף, בכדי להמשיך ולקיים את המצב הנוכחי נדרש מימון מן המדינות בעלות עודף למדינות בעלות גירעון. בשלב זה, נראה שהמימון לחובות של ארה"ב, בריטניה, ספרד ומדינות נוספות, ילך ויצטמצם, בייחוד ככל שיחס החוב לתוצר שלהן יאמיר, ושיעורי התשואה ילכו וירדו.

המשבר הצפוי, נובע מחוסר האיזון המובנה במצב הקיים. שימור גירעון בחשבון השוטף לאורך עשורים הינו דבר יקר, אשר חייב להסתיים יום אחד, וככל הנראה בפיצוץ…